|
13/11/2006 21:55
|
גילה
|
מאת:
|
|
מנסה לעודד
|
כותרת:
|
התחושות האלה מוכרות לי מאוד מהלידה השניה שלי.( כיום אני אם לשלושה) לדעתי המעבר מילד אחד לשניים- הוא הקשה ביותר. כי צריך ללמוד לחלק את הזמן והכוחות. אל תהיי קשוחה כ"כ עם עצמך. גם אם את לא עומדת בהבטחות שלך לעצמך. אצלי התחושות הללו התפתחו לדיכאון שממנו נחלצתי רק בעזרת תרופות וטיפול פסיכולוגי. השבועות הראשונים לא קלים , במיוחד כשיש ילד נוסף בבית, אבל הם יחלפו וכאשר תיכנסי לשגרה- תרגישי טוב יותר.
עצותי הן: אל תהיי קשוחה כ"כ עם עצמך. תשתדלי להיות חיובית, ולמצוא את הטוב שבכל דבר. אפילו תתרגלי שינון מנטרות כמו: "איזו תינוקת מקסימה נולדה לי" או "כמה כיף לי שכולם בריאים השמש זורחת" תעשי הבחנה בין עיקר לטפל- ותעשי רק את העיקר. למשל: הבית לא צריך להיות מתוקתק, ולא צריך אוכל מבושל טרי כל יום וכו'וקחי עזרה לניקיון, לגיהוץ וכו'
אני יודעת שכל זה לא קל, אבל (אצלי לפחות) בשלישי כל העצות הללו עבדו והיה לי הרבה יותר טוב וקל, למרות שגם הוא לא ישן בלילות ויש לו מרץ (טפו טפו טפו) כמו עשרה ילדים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|