אולי בגלל שהקפדתי שילדי ידעו לקרוא היטב (ולכתוב בסדר) בסביבות גיל 3-4זה ממש לא הזיק להם בכיתה א' ולא העליתי על דעתי להקפיץ. המורה, אם היא טובה, יודעת לאתגר ילדים קוראים וכותבים, ותתפלאי שהם ממש לא מעטים! זה חסך התמודדות בשטח אחד, ונתן הרבה בטחון עצמי. יש לזכור, שיש המון תחומי התמודדות בכיתה א', לא רק לימודיים. כך ירדה לפחות חזית התמודדות אחת. הזוית הלימודית. על אחת כמה וכמה כשיש ילד עם בעיה. הוא מרגיש מתוייג כ"בעיה", כ"צריך שיפור וטיפול" מדוע שלא יחוה את הצד השני של המטבע? של להיות מצויין, מתבלט לטובה, לשם שינוי? בכל מקרה, כאם לילדים שידעו יותר מהכיתה כל הזמן, וכאחת שגם, לא חויתי את הידע כבעיה. להפך! וביננו, ברוב המקרים, משעמם בבית הספר גם למי שלא למד קודם את החומר. אני בעד ללמד את הילדים כמה שיותר ומה שיותר, באופן כללי.
|
תוכן התגובה:
|