4/5/2009 19:32
|
ריש
|
מאת:
|
צר לי להשבית את שמחת ה'קוד הסודי'
|
כותרת:
|
ולספר על מקרה אמיתי שקרה לי כשהתקשרתי לבית של חברתי. הילד בן הכמעט 8 ענה. שאלתי אותו אם אמא נמצאת ונענתי ש"אסור לי להגיד" (עוד בטרם הבין עם מי הוא מדבר...). אחרי שקצת שוחחנו והזכרתי לו מי אני ביקשתי שיגיד לאמא שהתקשרתי. כעבור שניה הילד אמר - "אני בעצם לבד בבית, רק עם החתול הכלב הדגים והשרקנים, אמא הלכה ל..."
אילו הייתי פושע פוטנציאלי הייתי יכולה להגיע (תאורטית) למקום ולעשות בו כרצוני.
ילדים הם תמימים, המציאות נושכת. שום קוד סודי לא יעמוד במבחן של עבריין מועד או של סוטה. לרוב מדובר באנשים שהם מתוחכמים מילדים, שזו "עוד" עברה בסדרת עברות מאותו הסוג... לא מציעה לנהוג כך ולהאמין שיהיה בסדר, להבין שמדובר בסיכון (לא מחושב, שלא ניתן לחזות את תוצאותיו, אם חלילה יתרחש משהו).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|