19/5/2009 16:12
|
עכשיו חסויה
|
מאת:
|
דבש - אמא שלי תמיד ידעה מה טוב בשבילי והיה לה רעיון מדויק לגבי מה אני אמורה לעשות בכל גיל
|
כותרת:
|
אז בגיל 14 כשרציתי לצאת למסיבות ולשים עפרון בעיניים כמו חלק מהבנות בכיתה והיא לא הרשתה - אז קניתי בחשאי והטמנתי בתוך הנעל. כשהיא לא הסכימה שאני אוריד שערות ברגליים בכיתה ט' - לא הלכתי עם קצר. כשהיא לא הסכימה לקנות לי חזיה כי עדיין לא היו לי ציצים בכיתה ח' - הרגשתי מאד מבוישת. כשהיא לא הסכימה שאני אקנה תחבושות הגייניות עם המחזור הראשון (מה רע בצמר גפן) - אז לפחות אח שלי לקח אותי לקנות כי הרעיון היה באמת בלתי נסבל. וכשבכיתה י' יצאתי עם חברים לתל אביב ולכולם הרשו להשאר עד מאוחר ורק אני הייתי צריכה לחזור הביתה עד שעה מסוימת (והיו איתי קשוחים והציבו גבולות יופי בניגוד לחברים אחרים שלא חשוו להגיע יותר מאוחר הביתה) ולא היה לי מספיק כסף למונית (כי בדר"כ היינו מתחלקים כל החברה במונית ולפי זה קיבלתי כסף) אז ביקשתי מהנהג לקחת אותי בפחות כסף והוא התחיל להטריד אותי מינית בדרך עד שברמזור ברחתי מהמונית. אי אפשר להתעלם מהחברה ואי אפשר לאלץ ילדים לעשות מה שאנחנו חושבים שנכון להם תמיד. צריך לעשות את הבחירות ולדעת לשחרר. אם מצליחים מגיל צעיר להנחיל להם מספיק ערכים, מספיק בטחון בעצמם ובגופם ומנסים לגרום להם להתעניין גם בעניינים ערכיים אז יש יותר סיכוי שהדברים יבואו מהם. צריך מאד להזהר עם ילדים בגילאים האלה כי במקרים רבים הם או עושים מה שבא להם בכל מקרה או נשארים עם תסכולים ותסבוכים.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|