סתם, גם אני מרגישה שהפיוז קצר, העצבים רופפים, והילדים מעצבנים בלי שום קשר.... זה מאד פשוט, להמנע. צריכים להתקיים כמה תנאים: 1. לנוח מספיק. שינה של 10 שעות לפחות בלילה. 2. אם לא ישנת 10 שעות רצופות, תשלימי בצהרים. מנוחה חשובה ביותר, ולה תפקיד מרכזי, משמעותי ומכריע באיזון נפשי. 3. עבודה-תעזבי. קחי כמה חוגים, תלמדי עוד תואר. 4. את חייבת זמן איכות עם עצמך. ספרים, ציור, קרמיקה... 5. זמן איכות עם המניקוריסטית, הספר, המסג'יסט. לפחות אחת לשבוע. כל אחד מהם. 6. לדאוג לנקיון הבית. מנקה כל יום. עבודת הנקיון שוחקת. 7. ארוחות. אין מה להתרגז מהטינופת שלאחר הקורנפלקס עם השוקו. מחר בבוקר באה העוזרת. תודאי שתכין מספיק אוכל. 8. בעל-עדיף שיעבוד. יחזור בערב, קצת ילדים, זיון (קוויקי, כי למי יש כח?), לישון. צריך כח בשביל העבודה מחר... 9. לא לדאוג!!! לא בריא!!! לא לכסף, לא לילדים, לא לדד ליין המזדיין של הלקוח הבן זונה, שימות, מחלות חשוכות מרפא מכל הלב!!! 10. לא לקלל. לפחות לא ליד הילדים...
יש עוד כמה, אבל חייבת לרוץ למסג'יסט החתיך שלי (בחיים האמיתיים, הלקוח הבן כלב, שרוצה ירוק כזה ולא ירוק אחר. עוד שניה אני אעשה לו כזה כחול בעין...מה הוא מבין, המניאק. בטח גם אישתו מעלה הגירה תבוא...)
|
תוכן התגובה:
|