מתרגזת כרונית=אחותי האובדת ?

7/6/2009 11:11	נדיר שאני מגיבה	מאת:
מתרגזת כרונית=אחותי האובדת ?		כותרת:
מזדהה עם כל מילה שלך. אצלי זו משרה מלאה פלוס שעות נוספות בתפקיד רוטיני עד לזרא. שתי בנות קטנות ללא עזרה בכלל מאף נפש חיה, כשאני מוקפת חברות שאמא שלהן, איך נאמר בעדינות, גרה אצלן בבית בשעות הערות של הילדים. בלי עוזרת, בלי רכב - הרכב אצל הבעל שעובד שישה ימים בשבוע, 10 שעות ביום, תמורת משכורת רעב. בטח שכחתי כמה דברים. התיסכול מציף, המוטו שלי בחיים - על טעויות משלמים. ואיך זה שיש לי זמן לכתוב עכשיו? פשוט מאד - אני "חולה" - חצי שנה שלא החסרתי יום (הסירי דאגה, אני עובדת מצטיינת, על פי הגדרת המערכת). מה יהיה ? אין לי מושג. א ב ל גם ברגעים הקשים יודעת שלמרות ועל אף הכל - צרות אמיתיות אין לי וזה מנחם. כי חוויתי (גידול ועוד מרעין בישין או איך שלא כותבים את זה), לא מאחלת לאף אחת, אפילו לא למזכירה הפולנייה בת האלף עם קול הצפצף שרק מחפשת איך "לעשות לי טוב". בריאות !!!		תוכן התגובה:

תגובות נוספות

6/6/2009 22:31

את אמיתית?.... - דפלול

6/6/2009 22:32

6/6/2009 22:36

דפלול,גם אני מידעת מראש... - אני

6/6/2009 22:39

ולפעמים זה דווקא משעשע ומדרבן אותם, נכון? :-) - דפלול

7/6/2009 00:01

תודה על התגובה המהירה - שרונה

7/6/2009 07:57

7/6/2009 10:08

לעיתים רחוקות??? - מתרגזת כרונית

7/6/2009 10:18

7/6/2009 10:37

תגדירי צעקות מיותרות.... - מתרגזת כרונית

7/6/2009 10:40

יואו, שכחתי את העיקר!!!! - מתרגזת כרונית

7/6/2009 11:42

7/6/2009 11:43

מתרגזת כרונית - את גדולה!! (ל"ת) - רונה

7/6/2009 11:59

אז זהו, שאני כן מנסה "לפנק" את עצמי - מיכל של נ"נ

7/6/2009 12:00

מתרגזת, את אלופה באמת! (ל"ת) - מיכל של נ"נ

7/6/2009 13:26

היה לו גיל שנתיים - רונה

7/6/2009 14:12

תודה תודה תודה - גם אני