נולדים במקשל ואורך נאים, סביב גיל שנה יורדים בעקומות אל מתחת לאחוזון ה50, לפעמים הרבה מתחת. מתחילים עם "דאגות" אחות טיפת חלב, שהילד לא שומר על מקומו בעקומות. עם הראשון קצת התרגשנו - ניסינו להעשיר את התזונה שלו בשקדיה, במקום מוצרי חלב אליהם היה רגיש נתנו חלב אורז ודייסות דגנים למיניהן. עזר? לא ממש. בערת בגיל שנתיים, אחרי שנה ראשונה במעון חזרו כל אחד מהם בתורו לעקומות. עם השני בכלל לא התרגשנו. כשהתחילה להדגים לנו על העקומות ביקשנו שתוציא את התיק של הגמד ותשווה - הראנו לה שזה בדיוק אותו המופע - נכנס למעון והתחיל לרדת, עד שעבר את שלב המחלות וההסתגלות. אמרנו שיותר טבעי להשוות לאחיו הגדול מלשאר ילדי כדור הארץ.
אם אין סיבה נראית לעין ויש דפוס כזה שמוכר במשפחה, הייתי נרגעת לפחות חלקית.
|
תוכן התגובה:
|