ששקלה 8.25 ק"ג בגיל שנה וארבע (בחיי שפתחתי את הטבלאות כדי לבדוק אחרי שקראתי מה שכתבת). היא בת שנתיים ורבע היום ושוקלת באיזור ה10 ק"ג. כמו בנך היא חתכה עקומות ועומדת היום על עקומת ה3%, בימים טובים. עשינו המון בדיקות, מצאנו סיבה קצת גבולית וקצת עקיפה ללמה זה קרה, ובעיקר למדנו על הילדה שלנו שיש לה רגישות שקשורה למערכת העיכול, זה מתבטא בכל מיני דברים ואף אחד לא יודע למה או מה לעשות עם זה. הילדה עדין רבע עוף, פצפונת ודחלילה, ובררנית לא קטנה באוכל. אז מה? היא חמודה ושמחה ומתפתחת מצוין, ובשבילי זה מספיק. בלי להלאות אותך בכל הסיפורים המסקנה הפרטית שלי היא ש: - ילד חולה נראה כמו ילד חולה. ילד שמח, נראה בריא (ובריאות היא לא בהכרח קפלים בירכיים..) ומתפתח הוא ב99% ילד בריא. - עודף בדיקות יכול להזיק יותר מלהועיל. גם בלי לקחת בחשבון את הנזק הנפשי לילד, מספיקה טעות קטנה כדי ליצור נזק גופני, ועוד לא התחלנו לדבר על המתח הנפשי להורים. גם טיפולים מיותרים יכולים לגרום נזק. לא שאני ממליצה לוותר על בדיקות, אבל אם עשית בדיקות ואין כלום, תעזבי. - לפעמים תשומת הלב העודפת יכולה לגרום יותר נזק מתועלת. הבחינה המתמדת של "מה הוא אכל, ואיך הוא הגיב כשהוא ראה את המאכל הזה או האחר, ומתי הוא אכל וכמה הוא אכל ו..." יוצר מתח ולחץ על כל ענין האכילה, וכדאי להרפות. גם בשבילך וגם לטובת מניעת הפרעות אכילה אצלו.
הציעו לך כאן עוד כיוונים, פרא-רפואיים, שאפשר לבדוק. אולי באמת ימצאו איזה שהיא סיבה ויתנו טיפול. אבל לפני הטרטור, אני מציעה לך לבדוק את עצמך: עד כמה הלחץ הוא אמיתי או שלך והאם באמת יש בעיה. התייעצי גם עם רופא ילדים שאת סומכת עליו. יש ילדים רזים, ולפעמים עדיף פשוט לתת להם לחיות. בדרכם. עשית את שלך, וידאת שאין בעיה רפואית חמורה. מכאן והלאה, בעיני, לשקט נפשי ורוגע יש המון ערך לילד, אולי יותר מעוד 100 גר' על המשקל. לשיקולך.
|
תוכן התגובה:
|