14/6/2009 19:31
|
annat
|
מאת:
|
אח רותי, רותי, אחת ויחידה
|
כותרת:
|
תראי, כפרה. דיבר אלי המאמר שלך, אין ספק, אבל יש כמה עניינים שלא מאפשרים לי לאמץ את הצעתך שאחרות ודאי חטפו ממנה פופלקציה. ראשית, אני נורא אוהבת להניק, זה נכון, אבל החלק ההוא עם הפרטנר המעולה שלמחתי התברכתי בו? לא בא טוב יחד עם ההנקה. או או. אז אחד הבונוסים של סיום הנקה הוא שיש מצב לעוד מישהו להועיל, וזו תועלת משולבת, כידוע... שנית, בהנקה משתתף גם תינוק, ומבחינתי חקל ניכר מההנאה בהנקה הוא בקשר עם התינוק. שלי. לא אכפת היה לי אוקייז'נלי להניק איזה תינוק אחר לשם הגיוון, אבל פעמיים ביום? להביט בעיני תינוק אחר? לא עושה לי את זה. מה גם שעובדת מהבית, ואף מגדלת ילדה מהבית רוב הזמן, ולא מתאים לי שהיא תראה תינוק אחר יונק משדי אמה, גם ככה שמנו בצד בוכטיה בשביל הפסיכולוג, לא צריך גם לתרופות... אז בטח, הצער על אבדן ההנקה הוא קיים ונוכח והרבה ממנו הוא שלי ועלי. אבל להניק תינוק אחר (גם אם תימצא האם הרמתגנית שתסכים, ומסופקתני) לא יפתור את הבעיה, לפחות לא עבורי. בכל מקרה, את חמודה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|