15/6/2009 11:12
|
חני המדווחת
|
מאת:
|
אוי רותי רותי, פגעת לי בול בפוני
|
כותרת:
|
הרבה מחשבות היו לי ועוד ישנן, ממש זהות למה שכתבת, והרבה אבל ועצב ובאסה וחור בחזה, מאז שרותם החליט שדי לו עם ההנקה. זה ממש לא היה בשבילו כל ההנקה הזו במשך שנתיים ו-10 חודשים, אאל בעיקר בשבילי. זה גם מה שאמרתי לכל המתפלצים שפגשו אותי ושאלה "מה, את עוד מניקה?" בזעזוע (הרי זה לא הולך ביחד עם בגדים מככר המדינה, ולא מתאים לטייפ-קאסטינג של עורכת דין כזה). אני עוד מנסה מדי פעם לעניין אותי בציצי שלי, והוא ככה עושה טובה ומנסה ואז עונה לי: "בביבי אין כלום, פעם היה בביבי חלבי מתוק מתוק". ואז אני נעצבת עוד יותר. ורק בימים האחרונים החזקתי בידי שני תינוקות בשתי הזדמנויות שונות, ושטף אותי דחף לאו-בר-כבוש להניק אותם... שכמובן לא מימשתי אותו (אבל כן הצעתי את שירותי, בהומור עצמי כאילו).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|