16/6/2009 08:50
|
אוריתה
|
מאת:
|
ריש יקרה,
|
כותרת:
|
אז ככה. עם הגדולה, בטרם נולדה אחותה, היו אפיזודות של התגנבות כזו. האמת? לא הרגשתי שהיא נכנסת למיטה באמצע הלילה, ופשוט מצאתי אותה בבוקר איתנו. זה לא הפריע לי הלכה למעשה, ולכן ירדתי מהחשש שזה יהפוך לקבוע. זה תמיד קרה לכמה ימים ואז פסק. עכשיו, עם הקטנה בחדר, זו בעיה. הגדולה מתגנבת, אבל גם ככה שנתי לא מאד עמוקה, והקטנה מתעוררת עדיין ליניקות. ככה שהיא מפריעה את שנתה של הגדולה. במצב כזה, אני או זוגי מלווים אותה בחזרה למיטה ומסבירים לה שהשינה חשובה ולא כדאי שהקטנה תפריע אותה. פשוט מלווים אותה בחזרה וזהו. היא בת שש. לא יודעת בן כמה גולי...
עצתי לך, עשי את מה שמתאים לך ואל תחששי מן הבאות. אם את לא מרגישה בו, אולי תתעלמי מזה ותראי איך זה מתפתח. בינתיים הבנתי שהגמד לא מצטרף לחגיגה. אם יצטרף, תחזירו את שניהם. מה דעתך? לפעמים כמה לילות שינה משותפת מספקים איזה צורך שלהם והם נרגעים ולא מקיצים יותר באמצע הלילה.
עוד דבר - גיליתי שזה החתול שלנו שמעיר אותה. הוא כנראה רעב ובא אליה ליילל ולהסב את תשומת ליבה (כאפות קטנות של תשומי), וכך היא מתעוררת ובאה אלינו. דאגתי לשים לו אוכל (הוא לא אוכל כל הזמן, הוא בדיאטה) לפני שכולם הולכים לישון, והיא באמת לא התעוררה. נסי אולי לברר אם יש סיבה שבגללה הוא מקיץ (צמא? רעש?).
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|