"לגדול עם הילדים"- גם היום אני מוצאת את עצמי לפעמים חווה דברים שהילדים עוברים בעוצמות גדולות פי כמה ממה שהם עצמם עוברים. מייחסת לחלקן חשיבות או משמעות גדולה כשבדיעבד מסתבר שמבחינתם זה היה משהו קטן. עוברת איתם את החויה, נכנסת לפרופציה וגדלה מתוכה הלאה. זו דרכה של הורות לדעתי, וזה בסדר גמור.(: לגבי החויה הספציפית שתיארת - 'ממרומי' 8 שנות הורות יכולה לספר לך שהחוויה הלא נעימה זו די נפוצה(לצערי..) ויכולה לקרות גם בגילאים יותר בוגרים (אם כי כמובן בגירסה מתוחכמת יותר). ברור שאת והאמא המארחת עברתן סיוט קטן כצופות מהצד כי זה כ"כ נוגד את עקרונות ההתנהגות החברית-נאותה שאנחנו מכירים כבוגרים. *אבל* עבור הקטנטנים זו חוויה לא נעימה אך נשכחת עד מהרה ועפ"ר ללא שום משקעים. בדיוק כמו שכתבה כאן "אמא ותיקה", מאוד יכול להיות שהבנות יבקשו שוב להפגש בקרוב והביקור הבא יכול להיות מדהים, או לא. בלי סיבות מיוחדות ובלי טראומות מיותרות. אל דאגה. בתך לא עברה חויה נוראית ואת היית אמא נהדרת ותומכת תוך שמירת מקום לא מתערב ונכון. מקווה שהצלחתי להרגיע במעט. לילה טוב.
|
תוכן התגובה:
|