בשנתיים האחרונות המצב הכלכלי מאתגר אותנו, והשנה במיוחד, והילדים - בני 6,8,11 השנה- שותפים מאד במציאות הזו. הם יודעים שההכנסה שלנו נמוכה יותר עכשיו, וההוצאות גדולות כי היו התייקרויות במשק. הם רואים אותנו מול המחשב בודקים, מתכננים ומחפשים פתרונות. הם יודעים שאנחנו מצטנעים יותר בהוצאות שלנו. והם גם שותפים להצטנעות הזו - דמי הכיס שלהם נשארו בעינם בשנתיים הללו, חסכנו מאד כדילצאת לחופש של 3 ימים בארץ, מטיילים רק קרוב, סרט אחד בכל החופש, קניות של אוכל: כמעט רק דברים פשוטים יותר - כל מיני דברים קטנים שהם חוו דרכם את השינוי ביומיום שלנו. אז גם בחוגים - לא עצרנו את זה לגמרי, אבל צמצמנו מאד, מיקדנו בחוג שנותן יותר ביטוי לכישרונות המיוחדים שלהם, ופחות סתם חוג לכיף. אני חושבת שזה מצויין להם ללמוד איך מתנהלים החיים האמיתיים, בעיקר כי הם חווים מאיתנו את הדרך להתמודד עם האתגר הזה ואפילו עם הקשיים. איך לא נכנסנו להיסטריה, איך תיכננו את החיים שהשתנו, איך אנחנו מתמודדים עם יומיום צנוע, איך אפשר להנות מדברים פשוטים. זה שיעור מאלף ומצויין. זה גם מכריח אותנו להתנהל בדרך מסויימת כי יש לנו צופים.
אני חוזרת אליך - ממה את חוששת בזה שהוא יחשף למצב הכלכלי שלכם (לא במלואו אולי. רק במה שמתאים בעינכם)? לא תיארת מיהו הילד שלך. תספרי קצת על המחשבות שלך, הרגשות שלך, מי הוא ילדך. אולי נוכל לכוון יותר מדוייק לך.
מאחלת לך שהשנה הזו תביא עימה מחדש שפע של טוב.
|
תוכן התגובה:
|