וכמה אני מבינה אותך, רק שאצלי זה עוד יותר גרוע. מבחינת התחבטות. גם אני תמיד חלמתי על משפחה גדולה ופתאום שלושה ילדים נראה לי לא מספיק. גם אני בת 37, רק שלי יש שלושה בנים בניגוד אלייך והכמיהה לבת מוציאה אותי מדעתי. הפסקתי לקחת גלולות החודש וכבר כמעט התחלנו לעבוד על זה (כולל התכוונות שלי לנסות כל דבר אפשרי כדי ללדת בת) ופתאום קיבלתי רגליים קרות. כי-אף אחד לא מבטיח לי בת ב100%, כי הגדולים ממש עצמאיים וכיף לי ונוח לי עם זה, כי עדיין יש פה ילד מאוד קטן בבית שמהווה מעין תחליף לתינוק, כי אני ישנה טוב בלילה ויכולה סופסוף לנפוש לבד עם בעלי כמה ימים בשנה וכי...יש עוד הרבה סיבות. פתאום הבנתי שאני לא שלמה עם עצמי, שאם אכנס להריון ויהיה לנו עוד בן האכזבה תהיה גדולה מאוד ואני עלולה להצטער על הצעד שלי ולכן החלטתי לשים את ההחלטה על הולד למשך שנה. נכון שהשעון הביולוגי מתקתק, אבל אני לא שלמה עם עצמי. מאוד רוצה בת, אבל לא בטוחה שאני רוצה ילד בכל מחיר.
תחשבי על זה- שלושה ילדים זה ממש לא מעט, יש לך גם בנות וגם בן, כיף לך ואם את חושבת שתוכלי לעמוד פיזית, נפשית וכלכלית בעוד ילד, לא משנה מאיזה מין, לכי על זה אבל תהיי שלמה עם עצמך.
מאחר ואני ממש לא בטוחה שאני רוצה כרגע, אני לא עושה את הצעד. אם היתה מובטחת לי בת, הייתי הולכת על זה בלי לחשוב פעמיים, אבל אף אחד לא מבטיח, נכון?
מצחיק כי באמת חשבתי לפתוח הודעה כמו שלך. אני חושבת שתתייעצי עם בעלך והכי חשוב תלכי עם הלב. בעלי למשל מאוד רוצה, אבל בגלל שהנטל נופל עלי, ההחלטה בסופו של דבר תהיה שלי. כך גם לגבייך נראה לי.
מקווה ששתינו נקבל תשובות. אצלי זה רק כדי סתם לשמוע מה הבנות כאן חושבות.
|
תוכן התגובה:
|