היא היתה בת שנתיים וחצי בערך והייתי עם שתי הבנות ועם חמותי. שתיים על שתיים לא אמור לקרות שום דבר. הלכנו לאכול פיצה, בזמן שאני חיכיתי לקבל את הפיצה חמותי לקחה את הבנות לשולחנות, ובשניה שהיא הסתובבה ואני הייתי עם הגב היא נעלמה. אי אפשר לשכוח את הדקות הארוכות שחיפשנו אותה, כבר עברו יותר משלוש שנים מאז. זה תמיד יכול לקרות.
יש משהו שקצת מפריע לי בהודעה שלך, את מתארת את זה כאילו עשית להם טובה שהשארת להם את הבנות, כי הם רצו, כשבפועל מדובר בנטל מאד גדול ואת היית זקוקה לזה, אחרת לא יכולת לנסוע או שהיית חייבת לקחת אותן איתך. זה שהם התנדבו ברצון להישאר איתן ולא התייחסו אל זה כאל מטלה כבדה אמור לתת לך הרגשה טובה יותר. גם אצלנו הסבים הרבה פעמים בוחרים לבלות עם הילדים במקומות שאני לא מתקרבת אליהם, מבחינתי זה חלק מהחבילה. בנוסף, הבנתי בין השורות שלא ביקשת מהם חד משמעית לא לצאת מהבית, אלא סוג של "המלצה" שאפשר לעשות לכאן ולכאן. בפעם הבאה את יכולה לומר להם בצורה חד משמעית שלכאן ולכאן את לא מוכנה שיקחו אותן, ולשאול האם הם יכולים להתחייב לכך. מיותר לוותר על עזרה של סבתא וסבא שעושים את זה כל כך ברצון.
בלי קשר אני מכירה את התופעה של הסבים שמתעקשים לקחת את הילדים לכל מיני מקומות כשבעייני הכי מושלם שישבו איתם בבית ויתנו להם תשומת לב פשוטה, יעשו דברים ביחד, ישחקו יציירו. יש כמה סיבות לדעתי לכך שהסבים משתדלים לצאת איתן מהבית:
1. לפעמים הסבים מרגישים שאם הם לא עשו איתם "משהו" אז הם לא בסדר. כנראה גם אין להם כבר את המיומנות להעסיק ילדים בבית, וקל להם יותר לקחת אותם למשחקיות למיניהם שיחזרו הביתה עייפים ומרוצים ישר למקלחת ולמיטה במקום לחשוב כל הזמן איך להעסיק אותם בבית.
2. הם עצמם מאד מתלהבים מהאפשרויות שיש היום לילדים כל הפארקים והמשחקיות שלא היו כאלה כשהם גידלו ילדים, וזו ההזדמנות שלהם להנות מהשפע הזה, וגם הם רוצים לתת להם את החוויות האלה כך שהבנות יחזרו מהכמה ימים אצל סבתא מלאות בחוויות וזכרונות חיוביים
3. אולי כך הם מנסים להקל עליהן את הגעגועים להורים.
מכל הסיבות האלה אני לא הייתי בוחרת באפשרות של לאסור עליהם לצאת מהבית כשבנות נשארות אצלהם.
|
תוכן התגובה:
|
