אתמול היינו אמורים, בעלי ואני לנסוע ללילה אחד לבד. אחרי כמעט שנתיים שלא היינו לילה לבד. הצלחתי למצוא בייביסיטר בלילה שתוציא אותם לגן בבוקר, אבל לא הצלחתי למצוא מישהו שייקח אותם לשלוש שעות, מ4-7 אחר הצהריים. לא המשפחה שלי ולא של בעלי. ההורים שלי מבוגרים וקשה להם וההורים של בעלי לא מעוניינים לשמור עליהם לדקה. אז ביטלנו את הנסיעה. ולמה אני מספרת את זה? תבחרי לראות את הטוב והמזל שנפל בחלקך. "רבים" על הבנות שלך, על מי ישמור עליהם. אז נכון שההורים שלך לקחו אותן למקום הומה, אבל הם מצאו אותה מהר, היא לא הלכה לאיבוד אלא התחבאה - הסתתרה. אמא שלך לא הסתירה אז זה, אלא סיפרה לך מה קרה. זה משהו שיכול לקרות גם לנו כהורים, כשלשנייה מסיתים את המבט. נראה לי שהשד לא גדול כל כך. ולגבי הפעם הבאה, אם תהיה - את יכולה לבקש מה שנראה לך, אבל תשחררי מעט ותני להם גם את הספייס שלהם. גם הילדים שלי אצל סבא וסבתא רואים ה-מ-ו-ן טלויזיה, אוכלים ה-מ-ו-ן ממתקים ומשחקים על המחשב, דברים שאני מאוד מגבילה בבית, אבל אצל סבא וסבתא החוקים מעט שונים ואף אחד לא מת מזה.
|
תוכן התגובה:
|