תראי, תכלס פחד אלוהים, בשטח אין פשוט אין דבר כזה 3 ימים בבית רצוף בגיל הזה, זה יהיה לקלף את כולם מהקירות, פהבמערב הפרוע אשכרה "קושרים" ילדים כשהם ככה בציבור, לא מרנין אבל אצלינו באמת שהסיפורים נגמרים אחרת (במהדורת חדשות מאוחרת שלא נדע), גם אצלנו יש בחבר'ה את הילדים שמתחבאים, נעלמים, חברה שלי הלכה עם הבת שלה צמוד תמוד והילדה לא הבינה למה, האם הסבירה בעדינות שעד שהיא לא לומדת להשאר בסביבה היא לא זזה ממנה, היה לא קל כמה בילויים (ויש לה שלושה כשששניים קטנים הם תאומים) אבל בסוף הופנם העניין.
זה נומרלי וטבעי לבת שלך לרצות לעשות קונצים
זה נורמלי שההורי םשלך רוצים את הנכדים
זה נורמלי שהם ירצו לצאת איתם
זה הכי נורמלי בעולם לא להשאר כל היום בבית
ונורמלי שאת תצטרכי לנסוע ולשאיר את הילדים
הכל נורמלי
רק צריך לתאם עמדות ברורות, אבל לקחת בחשבון שאין אין אין אפשרות בעולם שמישהו ידאג לילדים שלך כמוך בדיוק באותה צורה
ואני מתה כשהדור המבוגר בשמפחה באצטלה של "אנחנו גידלנו ילדים בלי חגודרות בטיחות, מעקה, ידיות וכו" מתערב לי בעניינים, אז כסאות בטיחות ובוסטר אני לא מוותרת, על מלחמת הממתקים אני מתעלפת אבל נושכתחזק את הלשון, והבענייני הפארק כשהם היו פה עשינו שיחה בנוחכות הילדים על "התנהגות פארק" ואז גם הסבא/סבתא הרגישו טוב כי העברנו להם בפרהסיה את שרביט "הבוס האחראי" וגם הילדים הבינו שהם "הבוס" ויד בכביש, אוכלים בישיבה על הספסל בגינה לא מתרוצצים ונחנקים (כי כן זה קרה לחברים שלנו ונגמר בכמעט מאוד רע), ולא נעלמים
אגב בתכנית הלימודית פה בגלל המצב הרע של העלמויות ילדים, מלמדים שחובה שהורה יראה את הילד והילד יהיה במצב שהוא רואה את ההורה - השילוב של שני המבטים עוזר לשמור על מיקום הזאטוטים בטוחח סביר.
טוב רק שמחות וחיבוק (כי כן הייתי מתעלפת, אבל בו"ז לוקחת אוויר, כי אין כמו סבא וסבתא שעוזרים, וזה ממש לא עניין שלמה בכך, לא לכולנו יש את זה, ושוב זה בלי טיפת זלזול במה שקרה, רק נקודונת למחשבה)
שבת של שלום ממרחקים
|
תוכן התגובה:
|
