כמה כולן כאן יודעות על הנזקים שייגרמו לילדים ולגרושה ממשמרות משותפת! ולא הבנתי אם יש בין המשיבות גרושה אחת במשמורת משותפת שמעידה ממצבה האישי מאוד וממצבם של ילדיה.
גירושים זה חרא לילדים. נקודה. עכשיו, מכאן אפשר רק לנסות לעשות יותר טוב, הכי טוב שאפשר בשביל הילדים (וכן, גם בשביל ההורים כי הורים מאושרים הם בין הגורמים החשובים באושרם של הילדים).
עוד מעט סיפרה איך התרחקה כמו מאש מהגרוש ההוא שהיה לא עלינו צריך לקחת את הילדה יום כן יום לא מהגן. ובכן, אני לא התרחקתי מגרוש כזה, למעשה, האבהות שלו, ההתעקשות שלו על הקשר הקרוב והמהותי שלו עם הילד שלו היתה בין הגורמים המרכזיים בבחירה שלי בו להיות אבי ילדיי. הוא בחר לא להיות רק אבאלה בוא ללונה פארק, אבא של בילויים וצו'פרים, אלא גם של לקום בבוקר להכין סנדביצים לשבת על שיעורים, להעמיד גבולות, להתמודד עם כל מה שכרוך בלגדל ילד (מתבגר בן להורים גרושים).
וכן, זה לא פשוט, גם היום, כמעט עשר שנים אחרי, זה לא פשוט לגדל (חצי) ילד לא שלך. הרבה יותר פשוט היה מן הסתם כמו אצל נשים אחרות שאני מכירה שחיות עם גרוש, לגדל את הילדים שלנו המשותפים ואת הילד השני לראות כל סופשבוע שני ואיזה אחהצ באמצע השבוע.
אבל: אני מבחינתי שמחה על כך שלילדים שלי יש אח גדול, שהוא אח שלהם לכל דבר ועניין. וברור לי, כמו שמש בצהרי היום, שלו האח הגדול הזה היה מגיע לביקור מדי פעם כמו שקורה במשמורות רגילות, היה לו הרבה יותר רע. לראות את אבא שלך מקים חיים חדשים עם ילדים חדשים ואתה רק אורח בביתו, גם אם רצוי ואהוב, איך ילד מרגיש? אז נכון שלפעמים הוא שוכח את המחברת אצל אמא ביום של אבא (כבר לא), אבל הוא אף פעם לא שוכח שיש לו אבא.
כתבו כאן שגם לא עלינו, תצטרכי להישאר קרובה לגרוש שלך, לראות אותו מקים משפחה חדשה. גם פה, תרשו לי לחלוק עליכן. גירושים טובים הם אוצר, לא פחות. בשביל הילדים המשותפים, בשביל הגרושים. נכון, לפעמים הם מגבילים מבחינת המגורים (למרות שכשהיחסים טובים והכל ברוח טובה גם על זה אפשר לדבר ולהגמיש), אבל הם כל כך כל כך משחררים מהכעס, מהתנצחויות משפטיות שעולות הון, ממריבות על גב הילדים, מהמון המון גועל נפש, שפוגע בכל הצדדים. מי שלא מכיר גרושים אומללים וילדי גירושין שנקרעים בין הורים נצים - שיקום. כמה קל מהצד לבוא ולהגיד לה - תילחמי איתו, אל תסכימי למשמורת משותפת, מה את צריכה שהוא יתחתן לך מול הפםרצוף עם צצקע בת 20 ואת תישארי לבד, ענייה ובוכה בחושך. אכן, תסריט מרגש, אבל ממש ממש לא מחוייב המציאות. לא שצריך להסכים לשלום (אין-) בית בכל מחיר, אבל חשוב לזכור שהמחיר של העדר השלום הוא כבד מאוד.
שמעתי פעם על שיחה שנעשתה בין אבא (אחר) במשמורת משותפת למישהי שהפגינה כלפי הסידור הזה זעזוע כמו שהפגינו כאן חלק מהמשתתפות. היא אמרה לו משהו בסגנון: ילד צריך יציבות, הוא צריך שיהיה לו בית אחד, חדר אחד, לדעת איפה נמצאים הדברים שלו. אז האבא אמר לה: אנחנו מאמינים שילדים נקשרים לאנשים, יותר מאשר לחפצים. גם בעיני - מה שילד צריך זה את ההורים שלו, את שניהם.
ואולי יש כאן גם חצי תשובה בשביל פותחת ההודעה. לא כתבת בני כמה הילדים ומה ניתן להסביר להם אבל זה פקטור מאוד מהותי בתשובה לשאלה שלך. בנוסף, אם ניתן לערב אותם (במידה מסויימת כמובן) בבחירה של החדר החדש, למשל, זה יכול לעזור. זה לא יפחית מהקושי (שעיקרו כמובן בגירושים) אבל לפחות אחד צריך לעזוב לבית אחר. יכול להיות שאת חוששת מאיך שזה יצטייר בעיניהם מהבחינה של "מי אשם". ילדים, בגילאים מסויימים, מחפשים אשמים באסון שנפל עליהם, והעובדה שאת עוברת לבית אחר עלולה לכוון אותם לכיוון הזה. שוב, מדובר רק בקושי אחד מהשקיים שעוברים ושיעברו עליהם בהמשך.
וכאן אני מגיעה לעצה המרכזית שלי: ייעוץ.
גישור זה על הכיפק, ויחסים טובים בין גרושים זו מתנה שלא תסולא בפז. אבל ממליצה לך לבדוק עם מישהו שאינו משותף לשניכם, רצוי עו"ד (פגישת ייעוץ, את לא צריכה לשכור את שירותיו לנהל תיק), אולי מנעמת או כיו"ב, ביחס לזכויותך הפיננסיות כדי שתדעי באיזו עמדה להביע לגישור. אם היחסים עם האקס לעתיד טובים גם הוא דואג לילדיו ולנפשם, כמו גם לעתידם הכלכלי. כדאי שתבדקי מה מגיע לך במסגרת הירושים כי מאוד יכול להיות כמוש כתבו לך שההסדר ביניכם אמור לכלול יותר ממה שאת חושבת. ישנה גם שאיפה לגיטימית שהילדים לא יצטרכו לרדת מהותית ברמת החיים אצל צד אחד, וינם הסדרי מזונות שונים ומשונים גם במשמורת משותפת, שחלקם מתייחסים למצב של מקבל/ת המזונות, למשל אם הוא מנהל משק בית עם אדם חדש, המזונות יכולים להשתנות (כי יש מפרנס נוסף בבית) וכו'.
בנוסף, הייתי מציעה לגשת לייעוץ אצל בעל מקצוע (פסיכולוג ילדים או יועץ אחר שמתמחה בנושא) ביחס לילדים, ואת זה אפשר לעשות יחד עם הבעל. לשמוע איך לבשר לילדים ומה יהיה הכי נכון בשבילם מבחינת המגורים. זכרי שמדובר בסיטואציה מאווווד מורכבת, עבורם ועבורכם, שמעולם אל הייתם בה, וחשוב לקבל את כל הסיוע שאתם יכולים לקבל, ביחד ולחוד.
אירית יקירה, דרך לא פשוטה את עומדת לעבור, אבל אל תתני לאף אחד לרפות את ידייך. בסופה את עשויה להיות מאושרת, וגם הילדים שלך, שיהיה להם לא קל, בלשון המעטה, יכולים להיות בסדר גמור, במיוחד אם תשמרי על אמות המידה שמנחות אותך, וגם תשמרי על עצמך. אומרים שחשוב לדעת עם מי להתחתן, אבל עוד יותר חשוב לדעת ממי להתגרש, ולא פחות חשוב זה לדעת בדיוק איפה את עומדת ומה זכויותיך. מבטיחה לך שעוד יהיו חיוכים אצלכם (אצלנו זה קורה למשל כשאנחנו מנסים לנתח עם הגרושה ובעלה אם זה בסדר שהבן המשותף שלהם מאוהב בבת שלנו. האם הם יכולים להתחתן כשיש אח שיהיה גם מהצד של החתן וגם מהצד של הכלה??? ((-:)
בהצלחה
|
תוכן התגובה:
|
