היי שחר, שמחה על שאלותייך.
הנושא הזה מעניין וחשוב מאוד בעיני.
קודם כל, אני ממליצה לקורא בחום את את "כוחה של נחישות" - ספר מופלא. ויש שם תשובות לכל הסוגיות שהעלית.
אם הילד קיבל 100 במבחן ללא כל השקעה, אכן אין מה לשבח. אפשר לומר שזה נחמד לקבל 100. זהו. אכן לא מגיע שבח.
בעצם זה קשור למה שהעלית בהמשך. מישהי כתבה לי משהו דומה למה שכתבת: "אני רוצה שהילד שלי ידע שהוא חכם!".
ואני לא רוצה שהילד שלי (שהוא נראה לי גאון, אגב) ידע שהוא חכם. אני רוצה שהוא ידע אלף דברים אחרים. שמהשקעה מתקדמים. שילמד להתעניין, להסתקרן, לחקור, לפרגן לאחרים. בקיצור, המון דברים שחשוב לי הרבה יותר שידע, מאשר זה שהוא חכם. כי אם הוא חכם, זה אומר שיש דבר כזה חוכמה, שיש או שאין לך. אם כשהוא מקבל 100 ללא מאמץ זה כי הוא חכם, מה יקרה כשיגיע למבחן קשה מאוד (תלפיות או משהו כזה) ולא יצליח? אז אין מפלט. אם קודם היה חכם, עכשיו הוא טיפש.
אי אפשר לברוח מזה. אם אתה אומר שהילד חכם, במצב אחר הוא יכול להיות טיפש. וזה יהיה תלוי בהישג.
זה הרסני. שההישג שלך אומר משהו על עצמך (פרט למה שהשקעת) - זה יוביל בסוף למחשבה שהוא טיפש.
היה מתישהו ב - ynet איזה מחקר על זה (חבל שלא שמרתי) שדווקא ילדים חכמים נתקלים בקשיים לימודיים. זה בדיוק זה. יכולה להעיד מנסיוני. החכמים שהתרגלו שמשבחים על חוכמה, האתגר מערער על החוכמה שלהם.
חייבים לוותר פה על משהו. והמשהו שאני מוכנה לוותר עליו הוא על הגאוה שאתה חכם. מעדיפה את הידיעה השקטה שבכל, כל, כל דבר שבו תשקיע - תוכל להגיע להישגים. עניין של תפיסת עולם. והספר בהחלט עוזר להבין ואולי לאמץ אותה.
ילדים לקויי למידה - בטח שלא נגיד שהם לא משקיעים מספיק (אם זה לא נכון). אלא שמשהו בהשקעה לא היה מדויק. פה אני חורגת מהידע - ידע 0 בתחום של לקויי למידה - אבל הבנתי שיש גישות ותרגילים מיוחדים. משהו שעשינו לא היה מספיק טוב, ואנחנו יחד צריכים לגלות איך לעשות זאת יותר ביעילות.
הילד שלי הצעיר מאוד מאוד מוכשר בתחום המילולי והמספרי. ואני מתכננת לקראת כיתה א' לקנות עותק אחד של הספר למנהל ביה"ס ועותק אחד למורה, ולהתעקש איתם שלא יחגגו סביבו עם המילה "גאון". מיותר בעיני.
רק טוב :)
|
תוכן התגובה:
|
