קראתי את הדברים פה, ופתאום נוצרה אצלי תובנה מסויימת, לא יודעת אם נכונה. היום מצפים מהורים להיות הרבה יותר היסטריים! אסור לילד עד גיל (??) להישאר לבד בבית. אסור עד גיל 9 לחצות כביש לבד (ומה עושה ילד שגר ליד כביש עד שהוריו חוזרים מהעבודה בערב?) אסור לרכב על אופניים בלי קסדה ומגינים (מסרבל מאד את העסק, תודו. אני כשהייתי ילדה הייתי פשוט תופסת ת'אופניים וביי לא ראו אותי עד הערב). ועוד איסורים כאלה ואחרים, אם זה החוק או רק המלצות "בטרם" כל הורה יודע מהם חובותיו המוסריות בקשר לשמירה על שלומם של ילדיו], ושאם חלילה יקרה להם משהו, הוא יוכל לבוא בטענות רק אל עצמו, כי הרי יש אזהרה מפורשת. אז הוא מעדיף שיהיו פשוט בבית, או במסגרת כלשהי עם מבוגר אחראי (המסגרות הללו כשלעצמן ינסו לצמצם את הזמן החפשי ככל שניתן, ולהגביל בכל המגבלות כדי להימנע מכל סיכון). בקיצור אני חושבת שתרבות הפחד והזהירות המופרזת היא אחת הסיבות לכך שהילדים היום הרבה פחות משחקים.
|
תוכן התגובה:
|