|
10/10/2013 14:45
|
סאלי תדמור
|
מאת:
|
|
דיון כל כך חשוב
|
כותרת:
|
ותודה על המאמר!
יושב לי טוב טוב בראש כמה כוח ואומץ ויכולת צברתי מהעצמאות שניתנה לי בגיל צעיר.
אני סומכת על הילדים שלי, הם מסתובבים באוטובוסים (גם 2,3 ברצף) ואפילו עדיין בלי טלפונים. הם כמובן גם עושים פשלות וזה חלק מהעניין ולומדים מזה. אני לא חושבת שהעולם היום הרבה יותר מסוכן (יש יותר מכוניות, זה כן), וגם אם כן - הברירה של לשמור אותם בצמר גפן נראית לי גרועה יותר מהכל. אם הם מסתובבים יש סיכון מסוים. אם הם בבית יש סיכון ודאי של חוסר התפתחות. כך אני רואה את זה.
יש פה גם נקודה מורכבת עם הזמן שלהם, בגלל ששניהם ספורטיביים וזה באמת לוקח הרבה זמן כל הספורט, מצד שני האופציה של להיות כל הזמן בבית ולקרוא (הרי החברים גם בחוגים! או צופים בטלויזיה או משחקים במחשב) במקום לעשות ספורט גם לא נראית קוסמת במיוחד. אז הבת שלי רוקדת (עזבה את ההתעמלות...) 4 פעמים בשבוע והבן שלי שוחה פעמיים, ועוד פעם אחת חוג מדעי. אז לה יש 4 ימים תפוסים ולו 3. שזה הרבה.
מה שכן מעודד אותי לגבי משחק חופשי הוא שהם משחקים אחרי הלימודים בביה"ס. למשל כאשר הם מחכים אחד לשני לחזור יחד באוטובוסים. אצל הקטן זה לפעמים גם שני שיעורים. ואז הם מקבלים את היתרונות האלה. גם אחה"צ בגן השעשועים יש "מחנה" שקצת מספק את הסחורה.
מעניין, מעניין מה יצא מהדור הזה :-)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
