כמו שכבר נאמר כאן, למרות ביה"ח הכביכול ידידותי ליולדת, ולמרות הרופא המקסים, עדיין אי אפשר לקרוא ללידה הזאת מושלמת. כל סיפור כזה מרחיק אותי יותר מבית חולים. אני רוצה, כשאני מתפתלת מכאבי צירים, לשקוע עמוק בתוך עצמי בלי לחשוב ולדאוג ממה שקורה סביבי, ממי שנוגע בי, מהחומרים שדוחפים לי, לקבל את כל התמיכה מהאנשים סביבי, בין אם אלה המלווים שאני בחרתי, ובין אם זה הצוות שנקבע לי ע"י ביה"ח, כולל מרדים שרק חולף בלידה. אז נכון שלידה כזאת נחשבת למאוד מוצלחת, ולחוויה חיובית, אבל האם אין היא משאירה משקעים? איחולים לבביים ליולדת ולבן זוגה. בתקווה ללידת בית, שבית.
|
תוכן התגובה:
|