בנתיים החלב מתחיל לחזור לו,לאט, אבל בטוח, אבל לטליה יש פתאום נטיה לאהוב את הבקבוק (מסכנונה, צריכה ממש לשאוב חזק ממני בשביל כמה שלוקים) אז החבאתי את כל הבקבוקים, אפילו מים אני מעדיפה לתת לה מכוס....
יש קצת ריבים עם בעלי לגבי ההנקה בגלל אותה אנטיביוטיקה נוראית שאני לוקחת, ודבריה של ליבוביץ לו משכנעים אותו לעומת המחקרים מהאינטרנט שהוא הוציא שמוכיח קשר של סרטן לאנטיביוטיקה שנוסו על עכברים וחולדות בלבד. להפסיק את האנטיביוטיקה לגמרי אני לא יכולה....מזל שהיא כבר בת 9 חודשים ולא יונקת מלא.
ניסינו את החלב שקדים....לא היתה התלהבות רבתית, אבל גם לא סלידה. נמשיך להציע.
רותי- המון מחשבות רצות לי על המחלה, ובכלל- איך ומה אני נותנת לטליה כדי למנוע מחלות כאלו או אחרות בעתיד וכו'. קצת קשה לי עם זה. הרי עכשיו אני בנחישות ממשיכה להניק עם אנטיביוטיקה, יודעת שזה לא הדבר הכי טוב בעולם, אבל הרע במיעוטו, ואין לי מושג מה ההשלכות העתידיות יותר. את המחלה הספציפית הזאת, וכמוה גם את האסטמה שהיתה לי ואיננה עוד, אני יותר משליכה על מצבים נפשיים וחוסר יכולת שלי להוציא את הדברים החוצה. הרי אני לא היחידה ששתתה חלב פרה ו/או האכילו בדיסת אורז...אז למה אני?
מיסתורי הוא גוף האדם...
תודה על התמיכה.
|
תוכן התגובה:
|