ומעטות הנשים שאני מכירה שמוותרות על אמהות במודע ומתוך בחירה חיובית. אני בהחלט חושבת שאשה שלא הופכת לאם, לא מממשת את השלמות שלה ולא משלימה את ההתפתחות הטבעית שלה כאדם. אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט אבל הנשים שאני מכירה, שפספסו את האמהות מסיבה כזו או אחרת, פשוט נבלו באיזשהו שלב.כלפי חוץ הכל בסדר, אבל בפנים משהו ריק, סגור, מכווץ. (למעט אישה אחת שאני מכירה, שהיא טיפוס כל כך נרקיסיסטי, שבחרה לא ללדת ילדים והיא ממלאת את עצמה בעצמה - והיא מאושרת ומקסימה) כל הנשים שאני מכירה, ללא יוצא מן הכלל, בהופכן לאם - התרככו, נרגעו, פרחו, התעצמו, קבלו כח ושלמות. כאילו שהפאזל הושלם במקום כלשהו. ולמרות התסכולים של אובדן הגזרה, אובדן החופש, אובדן קריירה, למרות הקושי - המשהו הבסיסי הזה , הנשי הזה, הקמאי הזה, מתמלא.
|
תוכן התגובה:
|