אני חוזרת על מנטרה: "היום מקובל אחרת" ועם חיוך קטן זה מתקבל. וזה עובד שמעתי את אימי אומרת לחמותי :"היום מקובל אחרת" וחמותי עונה לה באותן מילים ושתיהן מהנהנות בהסכמה. כולם צודקים: אבל מקובל אחרת. ולפעמים אני מסבירה:"הרופא אמר ש......." ואמא שלי מתעלפת מרב כבוד לרופא. ועל כל משפט שחשוב לי (יש בערך שלושה כאלו: הנקה זה חשוב מאד, הילד הזה לא אוהב לישון ו"היום מקובל אחרת".........) אני חוזרת כמו מנטרה ונותנת גמישות במקומות אחרים. כשהילד אצל הסבתא הוא אוכל מה שיש שם, אפילו אם היא רודפת אחריו עם הצלחת ואני לא יכולה לראות את זה, פשוט עוברת לחדר אחר. ברגע שנותנים לכל סבתא, חמות ושאר דודות את המקום שלהן, הן קצת מפנות חלל למה שחשוב.
ובמקרה הז, מסכימה עם זהר. חוצמיזה מה אכפת לך לא להשתלט על המרק? עיקר שהילד בשליטה......... אולי תסכמי איתה שאצלה הוא אוכל את המרק שלה ("כי אין כמו המרק של סבתא") ואצליכם את המרק שלך כי את צריכה ללמוד? ולפעמים תהיי לארג'ית ו"תלמדי ממנה " דבר או שניים.
|
תוכן התגובה:
|