שאלמה קיבלה אתמול את המחומשת (זהר'קה, אין להשיג שעלת בנפרד. היה עד לא מזמן, ועכשיו אין. גם לא פרטי). אז נהיה לה חום, והיא היתה כזו שפוכה. אבל כזו מתוקקקקקקקקקה שאתן לא מאמינות בכלל. ישנה טוב בלילה (טפו חמסה), ובבוקר קצת נלחצנו אז נתנו לה אקמולי, ואז החום התחיל לרדת. והיא ישנה המון. אבל בצהריים היא כבר היתה ערה לפרקי זמן ארוכים, ושיחקתי איתה כל היום. פשוט הקדשתי לה את היום לגמרי. הרגשתי שאין לי אגו, שום רצונות משלי. פשוט התמסרות טוטאלית. והיא תפסה צעצועים והכניסה לפה, ושרתי לה מלא שירים, והיא - נקרע הפה מחיוכים. ורציתי להיות בקרבה גופנית אליה כל הזמן, להריח אותה (אוף, אוף איזה ניחוח) ולנשק וללטף ולגעת. והצעתי לה שד כל כמה זמן, כדי שלא תתייבש... והיא כל היום היתה שיא הרוגע, שיא השקט. ולי היה כזה שקט בפנים... אפילו כשמדדנו חום בטוסיק היא לא בכתה בכלל. זה לא הפריע לה נאן ווט סו אבר (זה בראש שלנו, נכון?). בקיצור, הרמוניה מופלאה. אני מטורפת עליה לגמרי, אבל לגמרי! לחשוב שבהתחלה פחדתי שאני לא אוהב אותה במלוא העוצמה. איזה מלוא? זה ליגה אחרת בכלל. טוב, גמרתי להשתפך.
|
תוכן התגובה:
|