כי הזמן קצר והמלאכה מרובה- נשמע לי ממש נגד אמנת ז'נווה לא לבוא שמונה חודשים (זאת הבעיה עם ילדים - ככה אנחנו יודעות בדיוק מי לא היה כמה זמן..). אבל לא נראה לי שזה יעשה משהו רע לילדים. הם פשוט יאהבו יותר את הסבים שהם יכירו ויראו, זה הכל. השאלה היא אם את בסדר עם זה, אם בעלך בסדר עם זה. השאלה היא כמה הוא בכלל קרוב להוריו. נשמע שלא ממש אם לא באו כל כך הרבה זמן. והשאלה היא האם את זה את רוצה לשנות. נשמע קצת אבוד לשנות, אבל בהחלט אפשר להעיר, להגיד, להראות את הבאסה. אני יודעת שלא אשנה את אבא שלי אבל לפחות אני אומרת לו שאני מתבאסת שהוא לא בא יותר, ומנסה לפתות אותו עם כל מיני הצעות. ואני יודעת שהוא יהיה אחלה סבא כששחר יהיה יותר גדול. אז מחכים. תשאלי את עצמך מה מפריע לך, כי לא נראה לי שלילדים זה ממש משנה. אם את צריכה עוד עזרה וחושבת שיש סיכוי שהיא תגיע משם - נסי לבקש. כמובן שיותר קל לומר מלעשות - אני בעצמי לא ממש מבקשת, אבל אני די יודעת שנגמר להם מנכדים והם רוצים לפנק את עצמם. אם ממש חשוב לך שהם יכירו את סבא וסבתא אתם יכולים לבוא אליהם - אולי הם חושבים שזה מה שמגיע להם - יש הורים כאלה - רוצים אותי? שיבואו אלי. נו, שיהיה בהצלחה. אכן עצוב ומעצבן. אשוב בערב. בלילה בעצם.
|
תוכן התגובה:
|