|
21/7/2003 14:02
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
קורי יקרה
|
כותרת:
|
לא קראתי את התגובות מחוסר זמן, אז סליחה אם אני חוזרת על משהו.
הזכרת לי אותי לפני הלידה.
הקטע הוא שאני משערת שכל אחת יכולה להזדהות עם הפחד הזה.
הלידה הזו- כל מה שאנחנו יודעות על מה שיהיה שם, זה שאנחנו לא יודעות כלום חוץ מזה שאנחנו הולכות להיות שם, וזה משהו שמעלה בנו (לדעתי) את כל הפחדים העמוקים ביותר שיש לנו על עצמנו.
תשימי לב מה בדיוק מפחיד אותך. תחשבי על זה לעומק: כתבת שתאבדי שליטה - ומה אז? מה את מפחדת שיצא ממך או שתעשי או שלא תעשי שעושה לך רע?
אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי, שאיבוד השליטה הוא לדעתי מה שאנחנו צריכות לשאוף אליו. לא איבוד שליטה אלא וויתור על השליטה. כי על הצירים באמת אי אפשר ולא צריך לשלוט. צריך פשוט להיות שם ולתת לגוף המדהים שלנו לעשות את שלו. הוא יודע. בינתיים, אנחנו צריכות לעשות לנו הכי נעים (כמה שאפשר כמובן) ונוח שאפשר רק לדמיין.
בשביל זה אני ממליצה (שוב) על רשימות.
קודם כל רשימה מאוד מפורטת של מה את מפחדת מעצמך, ולרדת לפרטים הכי קטנים (מפחדת שתצעקי בקול רם מדי.. מפחדת שתרצי ללכת הביתה ולא ללדת.. מפחדת להרגיש לבד.. מפחדת לא להתאים לציפיות - שלך, של זוגך.. כמה שיותר קטן. אחר כך תסתכלי טוב טוב על הרשימה הזו, למדי אותה, ותעשי מה שאפשר לעשות כדי להרגיע שם את הפחדים. אישית ממליצה לשתף את הבנזוג.
אני למשל פחדתי שאהיה מכשפה דוחה לטל, אסרס אותו בגועל. כאלה. זה היה זוועה בשבילי. כל פעם שחשבתי על הלידה התכווצתי ממחשבה על מה המסכן הולך לעבור כשכולו השתדלות וכוונות טובות. אז עבדנו על זה בכמה מישורים: אחד, דיברנו על זה שבלידה אני ורק אני חשובה. אני לא צריכה לדאוג לו בכלל - רק לי. וההקלה שבאה בעקבות זה שהבנתי שהוא לגמרי מכוון על זה... חבל"ז.
מישור אחר היה לתאם ציפיות - מה אני רוצה שיעשה, מה אני רוצה שיגיד, והכי חשוב - שהכל בעצם פתוח, ושזכותי לבקש שיפסיק או שיעשה משהו אחר, ושזכותי להתעצבן, ושתזכותי לא להיות נחמדה אליו .. אה זה קשור לקודם, אבל הרשימה של מה הוא צריך לעשות, עזרה (גם) לו בצורה מטורפת. שיננו את מה שאנחנו יודעים כל לילה (יודעים מבחינת מי אני ומה עלול לקרות שם).
חייבת להגיד לך שכל הפחדים האלה שלי באמת נרגעו עם העבודה הזו, ובלידה היה מדהים מהבחינות האלה. לא הייתי מכשפה, ויכולתי להקשיב לי ולבקש לי בלי העול של הבייביסטר שאני לוקחת על עצמי מדי פעם.
הדבר היחיד שלא היה מדהים לי היה זה שבאיזשהו שלב נלחצתי מאיבוד השליטה על הגוף, ונורא ניסיתי לשלוט. זה משהו שהיה חסר לי לדעת לפני - לא ידעתי כמה טוב זה כן לאבד שליטה. בטח ובטח במקומות כאלה שאין סיכוי לשלוט. אז זה שהשליטה במודעות שלך, זה מעולה. עכשיו תעבדי על מה מפחיד בלאבד שליטה, על מה את לא סומכת, על מה את כן.. בקיצור - לדבר, לעבוד, ולסמוך עליך.
מאחלת לך את לידת חלומותייך הטובים ביותר (דרך אגב, גם לכתוב סיפור לידה עתידי על מה את מאחלת לעצמך שם נורא מומלץ וכייפי).
זה תם זמני, חיבוק לדרך,
ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
