כולן כתבו לך על כאבי הצירים, אבל קראתי שוב את הודעתך, ונראה לי שזה לא העיקר, בטח לא הדבר היחיד שמפחיד אותך... אני בשבוע 39, יותר קרובה, ורציתי לחלוק איתך קצת מהתחושות שלי, אולי זה יעזור
קודם כל נוריד את עניין הצירים מהפרק - גם אני נורא רוצה לידה טבעית, אבל הסיבה שאני לא יולדת בבית היא בדיוק מה שקרה לתול: אין לי מושג איך אני אהיה עם הכאב, ואני רוצה לשמור את כל האופציות פתוחות... אני אשמח ללידה מהירה וטבעית ככל האפשר, אבל לא מתכוונת להיות גיבורה רק בשביל להרשם בספרי ההסטוריה - אה, אין רישום? (-:
ואני חולת שליטה, ומפחדת מכל הדברים שכתבו לך פה כל בעלות הנסיון: מזה שאני אהיה מגעילה לכולם ובעיקר לבנזוגי המקסים שתומך בי גם כשאני מרשה להורמונים שלי לדבר בשבילי, שיקרו דברים איומים ונוראים (בדיוק קראתי את סיפור הלידה של אתליאת... כואב...), ממה שיהיה א ח ר י הלידה - אני? אמא??? הכל כל כך לא ידוע שאני מפחדת מזה שאני לא יודעת אפילו ממה לפחד...
מצד שני אני קשורה מאוד לתינוקי (הוא לא שמע על זה שבחודש תשיעי יש ירידה בתנועות העובר...) ונורא רוצה כבר לפגוש אותו ולדעת שהוא בסדר, כאילו רוצה להיות אחרי אבל גם לא מתנגדת לדחות את זה עוד קצת...
מה עוזר לי? לא נראה לי שדווקא היוגה והקורס הכנה ללידה יכול לחבר אותי אל עצמי ואל התהליך (מסגרות עם הרבה אנשים עשויות אפילו ליצור קצת לחץ, כמו זה של ללדת טבעי ולקבל באהבה את הצירים - איך אפשר להבטיח לקבל באהבה מישהו/משהו שעוד לא פגשתי? אלא דווקא רגעים אינטימיים. שבי לך לבד, רק את והבטן שלך ומי שבפנים עם מוסיקה שאת אוהבת, לטפי אותו ותני לו ללטף אותך מבפנים בחזרה, דברי אליו: הוא המטרה, והוא - ככה אומרים - שווה את זה...
ועוד דבר שעזר לי מאוד: סיפורי לידה: זה גם טוב לשחרור הבכי, שנראה לי נ-ו-ר-א חשוב לשחרר אותו, כמו שאמרו לך פה, וגם מעביר אותך דרך כאבים ופחדים של אחרות, אמנם, אבל שם את יכולה לזהות כמה מהפחדים והכאבים שלך... ואת יודעת מה? כל הסיפורים שקראתי, גם הקשים והכואבים ביותר, הסתיימו בהצלחה: בחוויה מעצימה ומרגשת, ובעיקר: בתינוק חדש...
ותבדקי את הצירונים האלה, לא נשמע לי רציני אבל שווה לבדוק. אצלי היו התקשויות הסטריות של הבטן בערך מהשבוע שלך, וכאבי מחזור רק בחודש האחרון, ואני דווקא שמחה שהם הגיעו, כדי שהצירים לא יגיעו בבום... לא שכולם לא אומרים לי שזה לא דומה לכלום...(-;
ואת יודעת מה? יש לך עוד המון זמן, להתחבר אל עצמך, לפחדים שלך, להריון שלך, לתינוק שלך. יש לך זמן להגיע לשם הכי מוכנה שיש, למרות שבכל מקרה, זאת תהיה הפתעה... נעימה!
בהצלחה בדרך ובמטרה,
ענת
|
תוכן התגובה:
|
