|
25/8/2003 23:36
|
צורית
|
מאת:
|
|
ולנואשת
|
כותרת:
|
ממה שכתבתי בהודעה הקודמת תוכלי להבין שגם אצלי המצב כזה, אלא שעד כה לא ניסיתי להגביל את ההרדמות בידיים ואת היניקה בלילות. גם אין לחץ מצד בן זוגי לגמול, רק מצד אמא שלי....אבל מזה הרבה יותר קל להתעלם.
אני חושבת שכדאי שתספרי לבן זוגך שאתם לא לבד במצב הזה. הרבה יותר קשה להתמודד כשבטוחים שכל הילדים ישנים רצוף ורק שלכם מתעקש להתעורר - וזה הרי ממש לא כך. יש תרבויות בהן יותר נלחצים כשהילד מתעורר הרבה ומצפים ממנו לדעת לישון כמו מבוגר.
אני חושבת שכדי לגמול (גם חלקית) עלייך להיות מאד נחושה ושלמה עם החלטתך. עצם הדילוג משיטה לשיטה, ההתייאשות בכל פעם מחדש, מראה שילדך עקשן לפחות כמו זה שלי:) אך גם מבלבלת אותו ומשדרת לו מסרים סותרים. החיישנים העדינים של הקטנים קולטים היטב גם את הלחצים וההילחצויות שלנו וגם את חוסר ההחלטיות שלנו.
את צריכה להחליט מה יהיה הכי טוב בשביל בנך ובשבילך, ולבצע. אולי גמילה זה מה שמתאים לכם, אולי צריך להרגע קצת ולזרום איתו.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|