|
26/8/2003 08:27
|
דיאנה
|
מאת:
|
|
לצורית - איך הגענו לשינה רצופה
|
כותרת:
|
נתחיל מזה שבר, כמו אחותו הגדולה, ישן שנת לילה רצופה בערך מגיל חודש וחצי. לילה קצר אבל רצוף, ועדיין יכולתי ללכת לישון במה שנקרא "לילה" ולהתעורר במה שנקרא "בוקר" (גם אם מוקדם מאד - עדיין בוקר זה בוקר).
הוא ישן במיטתו בחדר שלו, ממש מול חדר השינה, והגעתי אליו מידית כשהוא התעורר.
אחר כך בערך בגיל 3 חדשים הכל השתנה, הוא חוסן וקיבל את זה קשה מאד והתחיל להתעורר פעמים רבות בלילה, ואחר כך גם חלה והתחיל לקבל סטרואידים במינונים מאד גבוהים. הסטרואידים גרמו לתאבון מוגבר ולחוסר שקט, וכתוצאה מכך הוא התעורר משהו כמו 5-6 פעמים לינוק כל לילה. כדי שאוכל לישון קצת בלילה ולאגור כוח לכל הטיפולים והביקורים בבתי חולים ובכלל להתמודד נפשית עם הטיפול בילד חולה וחסר שקט, העברתי אותו למיטתי וכך יכולתי להניק מתוך שינה ולצבור קצת כוח.
השינה המשותפת אמנם הצילה את הלילות שלי אך מעולם לא היתה לי נוחה. ב"הורים גם בלילה" של ד"ר סירס כתוב שיש להתחיל עם שינה משותפת מגיל 0 כדי שהילד יתרגל, וכמו כן אולי המיטה שלנו לא היתה מספיק גדולה כדי שנוכל שלושתינו לישון בנוחות.
לאחר כחצי שנה הוא הבריא והפסיק לקבל סטרואידים. במשך תקופה ארוכה עוד המשכנו לישון יחד, ולהתעורר פעמים רבות כל לילה. מאחר והמצב הזה היה לי קשה מאד החלטתי לעבור לשינה נפרדת. היה קשה להרגיל אותו לישון במיטה שלו. כל פעם הוא בכה והנקתי אותו והרגעתי אותו והנחתי אותו חזרה במיטה. עם זאת בכל פעם שהוא התעורר בלילה מיד הגעתי אליו והנקתי אותו.
לאחר זמן קצר מספר ההתעוררויות הליליות פחת בצורה דרסטית. אין לי ספק שהלינה המשותפת גרמה לו להתעורר יותר, וכשהוא עבר לישון במיטתו הוא התעורר פחות. עברנו מ 3 התעוררויות בלילה ל 2 ואחר כך לאחת, וקצת לפני גיל שנתיים הוא התחיל לישון לילות רצופים.
כל תינוק הוא שונה, ולא כל מה שעבד אצלנו יעבוד אצל כל אחד. בתי כאמור ישנה לילה רצוף מגיל חודש וחצי ועד היום בגיל שמונה. וגם היא ינקה. ואני יודעת שהרבה אמהות מעדיפות לוותר על הנקת הלילה אך לא על השינה המשותפת. אני, אישית, בכל התעוררות לילה ברכתי על ההנקה שמאפשרת לי להרדים אותו במהירות ולחזור לישון. כמו כן לא היתה לי כל כוונה לגמול אותו, וחשבתי שהוא ימשיך לינוק עוד זמן רב. ידעתי על ילדים שלא גמלו אותם וינקו עד גיל 4 או חמש. אני חושבת שדווקא בגלל שהוא אף פעם לא הרגיש איום של גזילת השד "שלו" הוא היה יכול לוותר מיוזמתו על הנקות הלילה ואחר כך על ההנקות בכלל.
עוד מילה לגבי השינה המשותפת - היום אני חושבת שלינה משותפת זה דבר נפלא. אבל הייתי צריכה להתחיל עם זה מהתחלה, מהחזרה מבית החולים, וגם להתארגן עם מקום לשינה שבה נוכל לישון שלשתנו בנוחות. אולי להעיף את המיטה ולשים מזרן ענק על הריצפה. כמו שעשיתי את זה - התחלה בגיל 4 חודשים בערך ועל המיטה הזוגית - זה לא עבד טוב. זה לא אומר שבכל בעיית שינה הלינה המשותפת היא האשמה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|
