|
12/4/2004 23:00
|
נירה
|
מאת:
|
|
טלי יקרה,
|
כותרת:
|
קשה לי להגיד שאני לא מבינה אותך. אפשר להגיד, תתעלמי- הם יפסיקו. אבל מחר יכולות להגיע עוד שתיים חדשות. וממילא, זה הרי לא קשור באמת אלייך אלא אליהן. זה יכול באותה המידה להיות כל אחת אחרת (וזה אכן קורה, קרה ויקרה). וכל המילים הגבוהות והמפוצצות והניסוחים המורכבים שבאים לכסות בסה"כ על ביצה טובענית ומדיפה שממנה שולחים יד לאחוז בכל מה שניתן כדי לא לטבוע. וחיוכים מושכים הכי הרבה החוצה, את הרי יודעת. באמת קצת מוזר לי לכתוב לך כי אני הרי ממעטת לבקר כאן בתקופה האחרונה, פשוט עצוב לי שחור שחור כזה מצליח למחוק חיוך. הרי השאלה פה היא לגמרי לא כתיבתך, תדירות הפיליטונים, או כשרונך כי אם החיוך שלך ותזכורת חוזרת ונשנית לאלה שקשה להם לקבל את מי שלא נמצא שם בשחור הזה ולא יודע או שכח אמפתיה מה היא.
הלוואי ולא תפסיקי, הלוואי ותוכלי למצוא את המקום הזה בתוכך שיוכל לעבור מעל לביצה הזו ולא ליפול אליה.
נירה (שונאת דיונים כאלה, עברתי כל כך הרבה כאלה בשנים שאני פה)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|