|
12/4/2004 23:41
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
גועל נפש!!!
|
כותרת:
|
ארוך מדי? וטרחני? חצופות!! ויש לי מילים הרבה הרבה פחות אדיבות מזו. טלי יקרה מאוד, גם אני יודעת לצערי מה זה לעמוד במקום שאת עומדת בו עכשיו. תרכיז של רוע דוחה שמושפרץ לכל כיוון, ועוד מחבורת פוסטמות שמבסוטיות מעצמן מאחורי שמות אנונימיים מקוריים. הייתי רוצה להגיד לך שתתעלמי באלגנטיות, אבל אני יודעת כמה שזה בלתי אפשרי וכואב. מגעילות! לא יודעת מה הקטע הזה שכולן הפכו כאן למבקרות ספרותיות מהוללות, עם מילים גדולות ותחת גדול עוד יותר. לא יודעת מה הכיף שהן מוצאות בלהיות חלאות. לא רוצה לדעת. היה כאן כנראה נעים מדי לאחרונה, ושקט, אז השעמום מוציא להם את המיסטר הייד שלהן. תנסי לזכור: בחיים האמיתיים, אם היית מכירה מישהי שמטרתה היחידה היא לגרום לאנשים עצב ועלבון, לא היית מריקה עליה ממטר. היית יודעת שכשהיא בסביבה, היא יכולה לדבר עם הקירות, אבל לא איתך- כי את לא מתכוונת להקשיב מלכתחילה. כאן את לא יכולה לסתום להן את המקלדת, וקשה מאוד לסתום את האוזנים, אבל לפחות הישארי נאמנה לראש שלך שיודע שגבב הדוחות האלה מקומו באיזה פח זבל רחוק ממך. מדי כמה זמן מתפרץ כאן קטע כזה, וכמו שהוא בא ככה הוא גם נעלם, וחוזר, ושוב נעלם. מנסיון. אני לא יודעת מה תחליטי לעשות עם הפילינטונים, אבל יקירתי - הקו המנחה של הסוגיה הזו עם עצמך צריך להיות מה יעשה ל-ך הכי טוב. לא לותיקה מאוד או לאנונימית מדי, ולא לדנית יפת השוקיים. תחליטי עם עצמך, לכאן או לכאן, ומאותו רגע שכולם יקפצו. למרות שקוצר הזמן מונע ממני לאחרונה להקליק על הפילינטונים, יש לי כנראה איזה כשרון נדיר - ואני מצליחה פשוט לגלגל את המסך למטה בלי לקבל עוויתות. הייתן מאמינות? אולי באמת נסו גם אתן לחזות בפלא. מסתכנת בלהיות אליטיסטית או משהו מופלץ אחר - אני איתך ובעדך. את מקסימה, נותנת, מוכשרת, מחבקת ומתוקה לאללה. שלא תעיזי להקטין אותך בגלל שטויות כאלה! מצטערת מאוד שככה את צריכה לגמור את היום. איתך, ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|