|
13/4/2004 08:06
|
יסמין
|
מאת:
|
|
טלי
|
כותרת:
|
אני מכירה טוב מדיאת ההרגשה הזו שלך. פתחת את עצמך, נתת מעצמך, השקעת מעצמך, ואת מקבלת רפש בחזרה. קשה להתעלות, לעבור מעל ולהמשיך. זה מרעיד את הכל. זה מהדהד את השאלה - בשביל מה ומי טרחתי בכלל. זה גורם לרצות להתחבא, להעלם מהמקום הזה. צריך הרבה אמונה במי שאת כדי לא לשקוע. אני מקווה שיש לך את זה, שאת מתחזקת ממה שקיבלת כאן מהנשים החכמות, טובות הלב. בעיני הכל לגיטימי, כל עוד לא פוגע באחר. ומכאן שהמילים שלך, תמיד יש להן מקום כאן. ומה הן יודעות? אולי זו הדרך שלך לפרוק תסכול, עצב, חששות וגם לב גדוש באהבה לילדיך? הרי זה לא חייב תמיד לבוא כהודעה של "קשה לי. אני רוצה לשפוך את ליבי". אני מקווה מאד שהשעות שיחלפו יאפשרו לך לספוג את הטוב שמכאן ולהדוף את השליליות. אני, בכל אופן, מברכת את קיומך בכלל ובפרט, ומחבקת עכשיו, ברגע של קושי. יסמין
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|