תודה על הטפיחה על השכם. אכן, היום אני טיפה יותר מרוצה מעצמי, ולא בגלל שירדתי במשקל, אלא מכיוון שאני עומדת במה שהצבתי לעצמי, אני ממש נחושה, כי הגעתי באמת למצב קטסטרופלי, הזדעזעתי מעצמי, ולא היה לי טוב עם המשמנים ועם מה שנלווה לזה: שפשפות בין הרגליים ומתחת לציצים, כאבי תופת, הבגדים בצורת שקים, הטריקו הרחבים, איכסססססס. מה שכן, קל לי יותר מכיוון שאחותי השלישית מתחתנת בספטמבר וברגע שיכולתי להפסיק ולשאוב, נכנסתי למשטר, פשוט כי אין הרבה זמן, זה מאוד עוזר שיש איזו מטרה... ושנית, יותר מ-4 קילו ראשונים ירדו בבת אחת בתוך שבוע אחרי שנגמר לי החלב (אני מאלו שמשמינות ומתנפחות בהנקה) ועם הפסקת החלב חזר לי הכוח. גם הכוח הפיסי וגם הנפשי, פתאום יש לי אנרגיות. ולמי ששאלה, אני שנה וחודשיים אחרי הלידה השלישית, והיו לי 3 לידות ב-4.5 שנים וכל פעם נשארו לי קצת עודפים, כך שמבחינה זאת זה הרבה יותר קשה. ולסיום, נכון גם שיש קשר למצב הנפשי, השנה היתה מאוד קשה עבורי ואין ספק שהאוכל היה מן עוגן הצלה, פינוק בתוך ים החרא (סליחה), הרשתי לעצמי, היה לי תרוץ, אבל עכשיו אין לי תרוץ יותר ו....זהו....עוד 10 קילו לרדת.
|
תוכן התגובה:
|