|
14/4/2005 22:22
|
רונה
|
מאת:
|
|
הפחד..
|
כותרת:
|
את יודעת כמה פעמים החלטתי שזהו אני הולכת לטיפול כי אני חייבת את זה לעצמי. בערך פעמיים בשנה בעשר שנים האחרונות (בת 32 אוטוטו). כל פעם שנטשתי חבר - בד"כ באכזריות, כל פעם שהכרתי חבר הכי לא מתאים, כל פעם שניתקתי קשר עם חברה - לא חזקה ביחסים עם נשים, כל פעם .. כל פעם. הסיבה העיקרית לפחד היא התוצאה. אחי האמצעי שאליו אני קשורה בנשמתי - הוא טיפל ונבר וחפר ויצא.. איך לומר בעדינות דפוק לגמרי מכל העניין. אז השתפנתי. ואז פגשתי את רמון וככה בלי מאמץ בא הגבר הזה והוציא ממני את המיטב. בקלות חדר לי לנימי נשמתי והאיר חדרים שעד לבואו לא הכרתי. ואז בא ירדן.. נו ואת יודעת. שלא תביני.. ההחלטה להרחיק אותה מחיי - משמעותית מאוד. זה לא ניתוק טוטאלי אבל זו מערבות מינימלית ופגישות בתדירות נמוכה בהרבה ממה שהיה.לא יודעת לכמה זמן אבל היא כבר נותנת אותותיה בי ובהלך רוחי. וברור לי שאני לא מוכנה עוד לילד שני.. כי אני כן רוצה בת. ואני כן- כל יום - חושבת על טיפול . אולי ביעוץ הדדי מחכה להמלצה של סאלוש . המודעות קיימת וגם רמון אומר לי תמיד "לכי טפלי בעצמך - זה מגיע לנו" אבל עדיין יש פחד .. אולי אני באמת אלך לייעוץ הדדי ואולי אני אשתפן ברגע האחרון. בקשר לריפוד - כשאני אומרת ריפוד אני מתכוונת שאני אישה ואם שמחפשת חיים קלים. זה מתבטא גם באימהות וגם בזוגיות. לא יודעת איך להסביר אבל במחשבה שלי זה "אם היתה לי כזו ילדות מחורבנת שבה ה-כ-ל היה קשה קשה כל הזמן והיום אני יכולה להרשות לעצמי הכל ובכך לשפר את איכות החיים שלי על חשבון נגיד, בית משלי עם משכנתא,אז אני אחיה את הרגע עד הסוף ואחיה אותו קל וטוב כמה שניתן. לא מתכוונת שאני קונה ברמה החומרית אלא בסטייט אוף מיינד. רמון זורם איתי לגמרי וזה המזל. וליאתיתי לא יעזור אני רוצה בת. אחרי שאני מוכיחה לעצמי כבר שנתיים שאני אמא טובה - ולא האמנתי בכלל שאהיה אמא כי לא הבנתי אף פעם מה זה "אמא" , אני אוכיח לעצמי שאני אהיה גם אמא טובה לבת - עדיין לא יודעת איך. ואיך את זוכרת את המחלות לפני הנסיעה.. זה היה משפט ד"א כזה שזרקתי ואת זוכרת אותו. ובעצם מה היה בילדות שלי מה היה מה היה מה היה....אני אתחיל מזה שגדלתי בלי טיפה אבל אפילו טיפ טיפה של אהבת אם. תודה יקירה על שאת כותבת ועונה וחולמת.. זה עושה טוב בלב. רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|