|
18/4/2005 19:08
|
ליאתיתי
|
מאת:
|
|
הגעתי
|
כותרת:
|
אז קודם כל סחטיקה!!! רציתי לשמוע שאת מתקשרת לפני שאני אומרת כל הכבוד!!!!!!!!! איך אני מבסוטית ממך!!!!! משערת שכל אחד מהמספרים נכון, נדמה לי שהקליניקה מתחיל ב-04-837.... , אבל מקסימום השארת לה הודעה בבית. וכן - היא מקבלת בת"א. דבר שני, לגבי אחיך - למה את חושבת שהטיפול עשה אותו דפוק? זה נשמע משהו של מאז ומתמיד. חוצמזה, שאם הוא באמת תקוע, ועוד אומר על עצמו שזקוק לתראפיה - שיחליף טיפול! או לפחות מטפל. לא כולם טובים, לא כולם, מתאימים לכולם. אני הייתי בשיטת אבי גרינברג אצל 3 מטפלים שונים, עד שהאחרון הצליח לי (והוא היה בתיווך מיכל). השתיים האחרות לא עשו לי כמעט כלום. הוא ג היה גבר והן נשים - מה שעשה לדעתי את רוב השינוי.
לגבי אהבה עצמית.. תראי, לכל אחת מאיתנו יש בין כל סוגי האהבה העצמית שלה, קול אמהי. כאילו להיות אמא של עצמנו. זה בא ממקום מאוד רך, מאוד מקבל (שאיכשהו אצל רובנו לא מתפקד אם לא מלמדים אותו מחדש). לדוגמא לראות אותך בשעת טעות או התנהגות שאת לא סובלת של עצמך, ולדעת לקבל אותך גם שם. אהבה ללא תנאי (בלי קשר לרצון ללמוד ולגדול משם, כן?). אני חושבת שברגע שהיחסים עם האמא כ"כ טעונים וכ"כ רחוקים להיות באיזה שקט (פנימי לפחות), המקום הזה לא יכול להתקיים בעוצמה הנכונה שלו. הוא נשלט ע"י מיני דברים מוחבאים ולא מטופלים שעומדים ביניכן. שזה גם אומר בינך לבינך. קפישית?
יללה, תקבעו כבר. מתה לדעת איך היה (למרות שאת לא חייבת לספר, מקווה שזה ברור). ועוד כל הכבוד. יש לך מילה, הא?... (: ליאתיתי.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|