רונה- הוי, הפחד של הלפני... אני בתחושות של ה"אחרי" , עוד מתמודדת עם מה שעברתי. מגדירה את הלידה חיובית מאד על אף הכל, אבל עוד בדיונים עם עצמי על מה היה ואיך. מאחלת לך חוויה יחובית, טובה ובעיקר בריאה ובשלום. אגב, שאלת שאלה גדולה.
רונה, סליחה על ההדחפות, אבל ברשותך, כמה מילים לגילי- נגעת בי בנקודות רגישות מאד- אני ארבעה וחצי חודשים לאחר הלידה. הלידה היתה קשה. אני נוהגת להגיד "לא קלה", אבל למעשה היא גם היתה קשה. פיזית ונפשית. התינוקת שלי היתה עורף לאחור והופתעתי והתאכזבתי שלא הכל הלך לפי החלום שלי, לפי "התוכנית" שלי. עד היום אני מרגישה שזו היתה לידה מיוחדת במינה, חוויה חיובית חזקה מאד שבצידה יש גם תחושת החמצה ואכזבה. מרגישה שהיתה לידה "טובה" וחיובית, שהייתי בתוכה ולא צופה מהצד, משפיעה עליה ומחליטה בה. אבל- הדברים שרונה כתבה, שאת כתבת מציפים בי את השאלות שחוזרות ועולות, בעיקר אחרי סיפורי לידה טבעיים מתחילתם ועד סופם שמתפרסמים כאן. סיפור הלידה שלי, שנכתב ונשלח למיילדת המדהימה שלי, לא יכול להכנס בשום פורום. ארוך, מורכב ומנסה להשלים, שואל ועם זאת שלם ומיוחד, טוב ומופלא. ועדיין שואלת את עצמי מה הייתי יכולה לשנות, באיזו נקודה של הלידה הייתי יכולה לעשות סוויץ' ולהייטיב יותר את מהלכה, להקל על התינוקת שלי ביציאתה, לקצר את השלבים... (אולי התשובה תוכל לעזור גם לרונה?). בקיצור, דיונים כאלה, גורמים לעננת הירהורים לשוט מעלי.
|
תוכן התגובה:
|