גרמתן לי להרהר.. מאוד מסכימה עם גילי לגבי האינדיוודואליות. שאני חושבת על הלידה של בן שהיתה מוקדמת, שאפילו לא הגעתי לפרק הזה בספר.. ובכל זאת היא היתה מדהימה בעיני ושאני נזכרת בה מציפה אותי השלווה שעטפה אותי אז. הכל בראש. עמדתי בצומת, יכולתי להיות היסטרית ולסבול, אבל בחרתי להנות ממנה ובאמת כך היא זכורה לי. בשבילי, ונא לא לסקול אותי, לידה טובה היא כזו שמאפשרת לי להיות שם, אני מרגישה שכאבים חזקים לוקחים אותי למקום אחר. לא מצליחה להתחבר לעובר ועסוקה בסבל שלי, בכאב. האילחוש אפשר לי להיות שם, להתרגש, לדבר עם התינוק, לזכור. ויחד עם זאת בלידה של יהלי הרגשתי את הלחץ מאחור, את הראש שמתחלק ואת הגוף מיד אחריו ואפילו את השיליה ו- צירי הלחץ שלפניה, בקיצור הכל אבל בעוצמות שאפשרו לי "להיות שם". לידה טובה בשבילי היא עם אפידורל.
ורונה- כמה שישמע בנאלי- עשית את זה אז ואת יכולה לעשות את זה גם עכשיו. תאמיני (כמו שכתבתי, הכל בראש - לשם מכוון הגוף ולכן זה ה כ י חשוב לדעתי)! "מתעסקת בדברים שברומו של עולם" הא? נימת הסתלבטות בדברייך?! ובכן יקירה הסתלבטי כרצונך, נוחי, הרימי רגלים והשעני לאחור.. גם הסרט שלך עוד מעט מתחיל.. נשיקות
|
תוכן התגובה:
|