פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

6/11/2006 09:44 לימור מאת: אמי נפטרה לפני 9 שנים כשהייתי בת 24 עוד לא נשואה כותרת: לבני הגדול התחלתי לספר עליה מגיל שנתיים וחצי בערך. בעיקר להבהיר שהיא לא איתנו ושהיא מתה ושהיא הולידה אותי וכד'. הוא היה בגיל 3-4 בקטע של מאיפה כל אחד יצא..מהבטן של מי. אז הוא ידע לומר שאמא יצאה מהבטן של סבתא שרה. וסתם קטע שהיה: הוא בא אליי יום אחד ואמר לי (הוא בן 4 ו-10 חוד'): "אמא את בטח נורא עצובה שאמא שלך מתה וכל הזמן בא לך לבכות נכון? את מתגעגעת אליה מאוד?" אז כמובן שהדמעות זלגו להן וכל מה שיכולתי לומר לו זה שהוא פשוט צודק, בפשטות שבה ניסח את הדברים..כל כך צודק. תוכן התגובה: תגובות נוספות 5/11/2006  13:49 אני חושבת שהגיע הזמן להכיר את סבתא ז"ל - תיתי רופאת שיניים 5/11/2006  13:50 שהיא מתה - נתנת 5/11/2006  14:05 מצטרפצת לשאלה - מיקי 5/11/2006  15:23 להגיד את האמת! - לל 5/11/2006  18:18 גם אנחנו ב"משפחה" הזו - - ללי 5/11/2006  21:02 לספר, להסביר ולאפשר "מגע" - יסמין 6/11/2006  00:06 "בנות ללא אם" - פורום מצוין (ב"תפוז") - גם אני השתתפתי בו תקופה. מומלץ בחום. (ל"ת) - ללי 6/11/2006  07:10 פורום "בנות ללא אם" ממש מומלץ (ל"ת) - מיקי 6/11/2006  10:23 בנות, ראשית תודה - מיריתי

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש