אני חושבת שהבקשה לדיון נטול רגשות היא לא סבירה לא משום שהיא נטולת הגיון אלא כי הנושאי הזה,כעוד אחרי הוא טעון מאד. דרך אגב אני לא מתרשמת,מהצד שא והרמיוני אומרות דברים שונים במהותם ,נדמה לי כי עיקר הויכוח הוא על דרך הבאת הנתונים. אני מסכימה איתך כשאת כותבת שהשיקולים שלך כאמא של אינם ולא יכולים להיות אותם שיקולים שמניעים גוף גדול. אני חושבת,כמוך שבסופו של יום אם את מצליחה למנוע/לטפל כראוי במחלות של ילדך הרי שהמערכת ואת משתוות. לי עצמי אין פתרון זול מספיק ,כזה שגם האדם הפרטי וגם המערכת ישתוו מולו. כאמא אני מחזיקה מגישתך . כאשת מקצוע אני מבקשת מאנשים שיעשו שעורי בית,קרי יחפשו נתונים יבשי ויבדקו את יכולתם האישית,כאן אני מוסיפה את הפן הרגשי והמעשי.
|
תוכן התגובה:
|