30/6/2009 09:46
|
עוד מעט
|
מאת:
|
ליאה - שביל ישראל עם ילדים
|
כותרת:
|
הבן שלך לא באמת צריך לשאול זקנה כמוני :) יש באתר למטייל ובכלל בגוגל הרבה סיפורי דרך של שביליסטים (אני מאוד אוהבת את הסיפור של לירון שעשה את השביל עם חבר אחרי צבא) ויש את האתר ה-מ-ע-ו-לה של טל ולי-טל שעשו את השביל ב-2005 (יש שם סיפורי דרך ועוד דברים): http://www.cs.technion.ac.il/~litalma/TheShvig/index.html
הרבה דברים לא השתנו מאז, למשל רשימת ציוד מומלצת. מה שכן משתנה כל הזמן הוא המסלול עצמו, לכן חובה מפות טופוגרפיות מעודכנות. גם ברשימת מלאכים יש עדכונים אז לקחת ממקום שעודכן לאחרונה.
לגבי קטע קליל ומתאים לקטנטנים, כן בשביל הצפוני יש קטעים כאלה. כמה דוגמאות - מקיבוץ דן לתל חי (היום הראשון במסלול) עובר דרך החצבני, מאוד קל להליכה, שעות ספורות (לכן אנחנו המשכנו עוד הלאה עד עין רועים למרות שלפי סרגל מאמצים מומלץ לעצור בתל חי). יש הליכה סמוכה מאוד למים בשמורת החצבני - ללכת בסנדלים, בכלל אפשר ללכת בסנדלים מאוד בקלות את היום הזה. בכניסה לשמורת החצבני תגידו שאתם עושים את השביל ואז בעקרון אתם לא אמורים לשלם כניסה לשמורה (לא יודעת אם זה תופס גם למי שעושה רק יום אחד...). מכפר יובל ועד תל חי זה הליכה ממש לא מעניינת על כביש (גם לפני כפר יובל יש קצת כביש ראשי, עדיף לרדת ממנו וללכת למטה בגבול השדות) אז אפשר שאחד המבוגרים יחזור בטרמפים או משהו לקיבוץ דן ויבוא משם ליובל עם הרכב לאסוף את כולם ואפשר לנסוע לתל חי לנשום קצת הסטוריה (ובכניסה לבית הקברות, אנדרטה שוברת לב לחיילי המילואים ממלחמת לבנון השניה).
היום השני למיטב זכרוני הוא לא קשה אבל הוא קצת ארוך, יש הרבה עליות אבל זה בשבילי עפר, שמאוד קל להתמצא בהם, חוץ מהקטע האחרון בין מצודת ישע לרמות נפתלי, שזה קניון נחל קדש שכולל טיפוס סלעים די רציני, לא רואה איך עושים את זה עם בת שנתיים וחצי. אז אפשר פשוט ללכת את הקטע הזה מתל חי, לעצור לפיקניק בעין רועים (יש ממש שולחן פיקניק שם ויש גם מעיין) ולסיים במצודת ישע שהיא סיפור מעניין בפני עצמו ויש בה גם תצפית מרהיבה ומאוד נוחה להפסקת אוכל ואם אני זוכרת נכון אפשר גם למלא שם מים (גם בתל חי). הדרך ברורה חוץ מנחל קדש שממילא לא תוכלו לעשות עם הקטנה. תבדקו קילומטרים אבל כי אנחנו הלכנו ביום הראשון עד עין רועים אז קשה לי להעריך כמה זה ללכת מתל חי (שזה לפני עין רועים) עד מצודת ישע. אפשרות אחרת היא שאחד ההורים יחכה עם הקטנה במצודת ישע (אזור מאוד מאורגן ומסודר עם עצים וצמחים אפשר לשחק לרוץ וכו') וההורה השני ימשיך עם הילד הגדול לקטע של נחל קדש ואז יחזור מלמעלה בכביש למצודת ישע.
היום השלישי (וואו לא להאמין שאני זוכרת :)) יותר ארוך ועם ילדים קצת יותר מאתגר אך עדיין לדעתי מאוד בר ביצוע והוא היום שיוצאים ממושב רמות נפתלי (שם בעקרון מסיימים את היום השני אחרי נחל קדש) ומטפסים לקרן נפתלי ממנה יש נוף מהמם (אלא אם יורד גשם מבול כמו במקרה שלנו ואז לא רואים כלום...) ויורדים מהצד השני ישר לנחל דישון. הטיפוס והירידה לא תלולים מדי אבל כן כרוכים בקצת קיפוץ על סלעים כך שלשיקולכם. נחל דישון עצמו הוא שביל רחב ונוח אמנם קצת מטפס אבל ממש יפהפה ואין שום מצב ללכת לאיבוד. בסוף היום הזה יש את הכביש שמפריד בין נחל דישון תחתון לעליון, אנחנו נסענו בטרמפ לריחניה (הכפר הצ'רקסי) ושם ישנו אצל חברים אז אני לא ממש יודעת איך נחלצים משם בצורה אחרת... אני חושבת שבד"כ תופסים טרמפ לקיבוץ יראון וישנים שם, אם בכ"ז תרצו לכלול לינה.
אח"כ מגיעים כמה קטעים שהם פחות מתאימים לילדים קטנים אם כי את הטיפוס למירון הגדול לדעתי כן יכול לעשות (אנחנו כילדים בקייטנות של החברה להגנת הטבע עשינו את זה בגיל בית ספר יסודי), נחל עמוד זה נחשב מיטיבי לכת כך שבטוח שבת שנתיים וחצי לא ממש תמצא את עצמה שם :) אבל ילד ביסודי עם מוטיבציה לדעתי כן יכול, הטיפוס לארבל - לעניות דעתי ילד בהחלט יכול לעשות אותו אבל שוב זה צריך להיות ילד עם מוטיבציה וכוח. ובכל אופן שני הטיפוסים האלה לא מתאימים לבת שנתיים וחצי. והטיפוס לארבל זה לגמרי טיפוס קשה.
אחר כך הולכים ממושב ארבל עד לירדנית - גם זה יום לא מסובך אבל מאוד ארוך. ניתן בהחלט ללכת אותו עם קטנטנים השאלה אם כדאי... זה פשוט טיפוס מארבל דרך פוריה לטבריה עילית (כולל עצירה להצטיידות, א. בוקר וחתימה בספר השביליסטים של הצרכניה החמודה בטבריה!) ומשם ירידה בחורשות ומטעים בדרך עפר רחבה ונוחה עד ליבניאל, בית הקברות של כנרת ועוד קצת ללכת עד ירדנית. אני לא הייתי בוחרת ביום הזה לילדים כי הוא מצד אחד הרבה הליכה מצד שני אין המון עניין לאורך המסלול עד שמגיעים ממש למטה.
עוד יום מאוד יפה שאפשר לעשות הוא היום שעובר מתחת כפר קיש (אנחנו טיפסנו למעלה לארוחת שחיתות בצרכניה... טיול בסימן צרכניות :)) ומסתיים בטיפוס להר תבור, טיפוס קצת ארוך אך מלא צל ומאוד כיפי (ממש לא ברמת קושי של נחל קדש אבל הרבה יותר ארוך) ילד בגיל בי"ס יסודי בהחלט יכול לעשות את הקטע הזה, גם את זה עשינו כילדי בי"ס יסודי בחוגי טבע. לגבי בת שנתיים וחצי היא ממש לא תוכל לטפס כי זה ארוך. כך שאם האפשרות שהורה אחד מחכה למעלה במנזר והשני מטפס עם הילד היא אפשרות לא מתאימה אז אי אפשר לעשות את זה. אם רלוונטי בכל זאת לעשות מתישהו קטע רק עם הגדול אז אפשר במקום לעלות ולישון למעלה ולמחרת לרדת כמו שעושים בשביל אז לעשות ביום אחד את העליה, לבקר במנזר (לברר שעות מראש) ואז לרדת, זה יום חווייתי ומאוד כיף.
טוב יכולתי להמשיך פה עוד שעות :) אז פשוט אקצר ואומר שכן בהחלט יש קטעים שמאוד מתאימים עם ילדים. רובם הגדול בצפון, חלקם במרכז אבל המרכז פחות מעניין להליכה. בהרי ירושלים לדעתי פחות יתאים ובדרום הימים יותר ארוכים (לפי סרגל מאמצים), יש יותר "סכנת" התברברות וצריך יותר תכנון ותיאומים מראש כמו הטמנות מים כי פשוט אין איפה למלא ולהבדיל מהצפון אין כמעט נקודות יישוב סמוכות למסלול.
זהו... תיהנו :)
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|