|
14/9/2009 09:01
|
רונה
|
מאת:
|
|
אוי שירי
|
כותרת:
|
אהובתי. קודם כל רוצה לחבק אותך חזק אל חיקי ולומר לך כל הכבוד. כל הכבוד על היכולת להתמודד עם העיניים העצובות האלה ששוברות את הלב ועדיין לעשות את הדבר הנכון עבורו.
אהובתי, אלוהים החליט לבחון אותך ואת בנזוגך במבחן הקשה בעולם. לא יודעת למה את נבחרת לזה אבל כך רצה הגורל. את המלחמה הגדולה עברתם ובגדול אבל המבחן נמשך. והוא יימשך עוד הרבה שנים לפני שתוכלי לשחרר לחלוטין את הסרעפת ולנשום לרווחה. את כמובן ממשיכה בשלך. נלחמת מול כל סיכון ולו הקטן ביותר שיכול להוות מכשול בדרככם המשותפת לפסגת הנצחון. יש לך ספק שאת עושה את הדבר הנכון? לי לא.
שירי מתוקה שלי. אין לי אלא לחבק אותך ולהזכיר לך שאסף הוא ילד חזק וחכם אסף יודע להעריך את מה שיש לו היום כי הזכרון גם בליבו ובנפשו עוד טרי יחסית וגם אם ילדים מתקשים לדחות את סיפוקם את כאמא עושה את הדבר החשוב ביותר - לשמור על בריאותו.
יש הרבה פעילויות ספורט אחרות - כדורסל שבד"כ זה באולם, שחייה מקצועית שבחורף זה זמן מצויין להתחיל כי זה בד"כ בבריכה מקורה...
זה כואב ושובר את הלב כשכל פעם את נאלצת לחזות בו מתאכזב או מחביא את שונותו. אבל השונות הזו היא חלק ממנו, חלק מכולכם. תחבקו אותה, תאמצו אותה את השונות הזו כי היא קלה וניתנת לספיגה.
תזכרי עד כמה זה קטן ושולי, הכובע , החוג... בעיקר שאתם יחד בריאים ושלמים והעיקר שהעיניים העצובות -עצובות בגלל דברים כאלה ורק כאלה.
אוהבת רונה
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|