סאלי- עבדנו עם הפסיכולוג האחרון 4 חודשים ברציפות כולל פגישות של פעמיים בשבוע אפילו. לפני כן היינו אצל פסיכולו גית אאחרת לכמה מפגשים ולא התחברנו אליה, היתה גם יועצת משפחתית שרק אני ובעלי נפגשנו איתה כשלושה חודשים והיה שיפורון קטן ולא יותר מזה ואבחון שעשינו בכיתה א' שכלל שתי פגישות עם פסיכולוגית חינוכית.
כשהוא היה בן 4 או 5 בערך הייתי בסדנא של 12 מפגשים של סמינר הקיבוצים. לא עזר.
נעמי- את צודקת כל כך לגבי זמן איכות. גם הפסיכולוג האחרון ובעצם כולם המליצו על כך. קשה מאוד לבעלי למצוא את הזמן הזה עם כל הנסיעות לחו"ל ואז בשבת אם לא קבענו כלום עם משפחה וחברים, הוא לוקח אותם לשחק כדורסל או כדורגל והם מאוד אוהבים את זה, אבל ויש אבל גדול הוא הולך עם שני הגדולים ושוב נוצרים ריבים.
מחר למשל הוא לוקח אותו למשחק של מכבי ת"א, אבל זה קורה פעם ב... וזה לא מספיק. אני מנסה מדי פעם להקצות לו זמן איכות אבל גם לי קשה וכנראה שאני לא מתאמצת יותר מדי כי הוא כבר גדול ויש לו את העיסוקים שלו.
בהצלחה- דיברת על הקרבה עצמית. אני לא חושבת שהוא רואה זאת כך. התכוונתי שאולי בניגוד לחברות אחרות שלי למשל שחוזרות לעבוד מאוד מהר ולא מניקות בכלל או אולי רק טיפונת ונוסעות נורא מהר לחו"ל בלי הילדים, אני לא כזו. אני מוכנה לתת מעצמי עד כדי קושי ממשי, אבל זה נראה לי הכרחי בגילאים האלו. כיום כשהוא כבר גדול, אני לא חושבת שהוא מרגיש הקרבה מצידי.
נויה- ריטלין. אני לא יודעת מה לומר. אני חושבת בכיוון של לפנות לאבחון. לא יודעת מאיפה מתחילים בכלל, אבל הוא לא היפראקטיבי ואין לו בעיות קושי וריכוז. מה שכן הוא מאוד אימפולסיבי. יש לו בעיות התנהגות שנובעות מהיחס שלנו אליו, מהיחס שלו אלינו וכו', כנראה מחינוך לקוי. לא יודעת אם ריטלין יעזור. אבל אולי שווה לבדוק. בעלי אגב לא מוכן לשמוע על זה. הוא גם ילד רזה וזה בכלל ידכא את כל התאבון, אבל דיה צרה לשעתה.
אורחת פורחת- מכון אדלר בהחלט עשוי לעזור. אני אכנס לאתר שהם ואתקשר. אולי אפילו יש סדנאות באזור שלי.
מה שהייתי רוצה לדעת ולשמוע מכן עוד זה איך אתן מגיבות אם הילד מתחצף אליכן, מרים יד על אחיו או לא מוכן לזוז ולעשות מה שאתן מבקשות ממנו. כמובן שהיחס לילד בן שנתיים אינו דומה לילד בן 11 כמעט, אז אשמח לדוגמאות והצעות מאמהות לילדים בוגרים יותר.
תודה, אתן מחממות את הלב עם התשובות החכמות שלכן.
|
תוכן התגובה:
|
