|
11/7/2010 13:46
|
גוני
|
מאת:
|
|
העובדה היא ש"מסתבכת" דווקא חשבה שהתגובה של סאלי עוזרת לה
|
כותרת:
|
ו"מסתבכת" אפילו לוקחת את התשובה של סאלי למקומות עמוקים. מה שמראה יש כל מיני דרכים להגיע לעומקים (גם דרך התשובות ה" שטחיות " (?????) של סאלי וגם בדרכים אחרות).
אנחנו אנשים שונים ולכל אחד משהו אחר עושה את הטריגר לשינוי.
ולענין עצמו, בעיני זו שאלה של בחירה. ומה שחשוב הוא שתביני שיש לך כאן בחירה.
צריך להפריד בין רגשות ובין מעשים. רגשות- שלדעתי אין לנו שליטה עליהם. ואם מרגישים אותם אז מרגישים אותם, אז קשה להלחם בכך... לעומתם, המעשים - לגבי יש לנו בחירה לגביהם. ואם יש בחירה אז גם יש שליטה.
הרגשות האלה שאת מרגישה הם כנראה נעימים. כף להרגיש שוב פרפרים בבטן אחרי קשר ארוך שנים.
לדעתי יש כמה אפשרויות בפניך: 1. להרגיש, להתרגש, להנות מהריגוש. לפחות לתקופה. ולנסות להביא את מה שהם מעוררים בך, אל תוך הבית, אל תוך הזוגיות והקשר הקיים. אני מאלה שמאמינים שמותר לפנטז לפעמים. למוח צריך לתת חופש.
2. אם זה לא יעבור ויהיה קשה מנשוא, אולי תעזור רק הפרדה פיסית ביניכם. מכיוון שלעזוב מקום עבודה זה מרחיק לכת, צריך לחכות ולראות לאן יתפתחו הרגשות שלך.
3. אפשר גם לנסות להפריד בין הרגשות ובין הפחד והבהלה שלך מהם. לפעמים הבהלה מעצימה את הענין. אולי תנסי לקבל את זה שככה את מרגישה עכשיו ולתת לזמן לעשות את שלו, כשברקע יש לך החלטה עקרונית שאת לא מתכוונת לבגוד או ללכת עם זה לצעד הבא.
ודרך אגב, כדי לבלבל קצת את הסדר הנ"ל, יכול להיות שכל זה לא רלוונטי ואתם נועדתם להיות ביחד. איך נדע? נחיה ונדע.
תרגישי טוב.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|