אני לא מסוגלת לספר לבעלי על הרגשות האלה, אם כי לשבח רגישותו יצוין שהוא שם לב למשהו. ואני גם יודעת שאם זה היה קורה אצל בעלי הייתי מאוד נפגעת. חוץ מזה שאני באמת חושבת שיש בזה פגיעה בקשר, כי אני מסתירה משהו רלוונטי, ואולי קצת משקרת. אני אחת שמאמינה שמותר וחשוב שיהיו אזורים נפרדים של בני הזוג, אבל כאן זה נראה לי בעייתי. אולי בגלל זה טוב לי לחשוב שאני מחפשת למלא איזה חוסר, ולא את הדבר עצמו, כי זה עושה לי הרגשה רעה. חוץ מזה שיש לי לא מעט נושאים, כמו שכתבתי קודם, שאני מרגישה לגביהם לא מסופקת (באימהות, בעבודה, בהשקעה שלי בעצמי, ומה לעשות-גם בזוגיות), אז קל יחסית לחשוב על מילוי חוסרים. לא יודעת. כנראה שאני אמשיך להתמודד עם זה איכשהו, בתקווה להגיע לתובנות אמיתיות בדרך. ותודה לכולן על הדיון המרתק!
|
תוכן התגובה:
|