|
12/7/2010 09:26
|
איריס ש'
|
מאת:
|
|
למלא איזה צורך?
|
כותרת:
|
מאשה את כותבת יפה על נקודה חשובה. בהחלט, כאשר למדנו והתאהבנו כל יומים וכו' וכו' בהחלט פעלנו למלא איזה צורך וכך "מסתבכת" כיום. השאלה היא כפי שאת נוגעת בה היא באיזה צורך מדובר ומה היחס שלנו אליו (שעל זה הדעות בהחלט יכולות להיות חלוקות). הצורך ללמוד ולהתפתח, ליצור מערכות יחסים, ללמוד להתנהל בקשר, לחפש את בן הזוג שחסר לנו. ההנחה המשתמעת שמדובר בצרכים "טובים" וכן, כפי שאת רומזת "לגיטימיים" מבחינה חברתית. הבעיה של "מסתבכת" היא שהצורך שטבעי להניח שבה לידי ביטוי בהתאהבות שלה - צורך בקשר עם גבר, נפשי, מיני או ווטאבר - הוא צורך שנתפס מבחינה חברתית וכנראה גם מבחינה כצורך שלא אמור להיות לה, שכן הוא אמור להיות מסופק בקשר שלה עם בן הזוג שלה. יתר על כן, הוא מאיים ומהווה סכנה לקשר שלה עם בן הזוג שלה, שאותו היא לא רוצה לסכן (וכפי שזה נשמע לא רק מסיבות "חברתיות" או סיבות של נוחיות). גם אני עצמי הייתי מרגישה אותו דבר במצב זה, גם אני חושבת שהתאבהות משמעותית באדם אחר מצביעה על קושי ובעיה, אבל בהחלט לגיטימי להחזיק בדעה שונה שחושבת שהציפיה למונוגמיה היא ציפיה חברתית שלא מתאימה לנפש האדם. ברמה "הפרקטית" אני דווקא כן הייתי שוקלת ברצינות לדבר על זה עם בן הזוג. בוודאי שזה משהו פוגע ולא קל, אבל אני חושבת שהבעיה המרכזית היא ההסתרה, ואני חושבת שלשיחה על זה יש יכולת גדולה לנטרל את הכוח שיש להתאהבות הזאת לגביך. הצורך להיות גלויה עם בן הזוג גם בהכרח יגביל את האופן שבו את מתנהגת ואפילו מרגישה כלפי אותו אחר. גם הקרבה שהשיחה תיצור וגם בתור האדם שמכיר אותך הכי טוב (?) בהחלט ייתכן שיהיו לו תובנות. גם העובדה שהוא מרגיש שיש משהו מחזקת כיוון זה. מאחר שמדובר במשהו שאיננו בגדר רומן מקלה על כך, למרות שאינני מזלזלת בכלל בנושא הרגשות. לדעתי אם תספרי גם רוב הסיכויים שזה יפנה למקום אחר ולא יתפתח. בכל מקרה בהצלחה בתהליך שלך.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|