מאשה, מעניין ונכון במידה מסוימת מה שכתבת, אבל בכל זאת, יש הבדל בין תקופת הרווקות לבין עכשיו. הבדל בתוצאותיהן של בחירות. ומכאן נובע חלק מהקושי.
הנושא הזה נוגע בנושא מעניין בפני עצמו, שסטיבן קובי מדבר עליו ב"7 ההרגלים...", הנושא של dependance, independace, interdependace. בהתחלה אנחנו תלויים לגמרי באחרים (ילדות). אח"כ מפתחים עצמאות (התבגרות). השלב הבא הוא interdependace, היכולת להיות תלויים - הדדית (זו הבגרות, ולא כולם מגיעים אליה במובן הזה). כלומר עצמאיים, אבל בצורה משולבת באחרים. זו היכולת לחיות את חיינו משולבים בחייהם של אחרים, בלי תלות אך עם שילוב. זו לא עצמאות בודדת.
להתקע באחד השלבים בד"כ לא מספק אותנו. כמובן שזו הכללה, יש כאלה שמסופקים (לדבריהם - אני לא שם) בשלב של עצמאות, ללא interdependance. אלו הם הרווקים או שמתאהבים במי שהם רוצים, מטיילים בעולם כמה שהם רוצים, לא חייבים דבר לאף אחד ועושים מה שהם רוצים באותו הרגע. יש יתרונות ומגבלות בשלב הזה, ועבור רוב האנשים זה לא מייצג את השאיפה שלהם בחיים, זה לא מספיק מספק. כשהם שם זה נחמד, אבל יש עוד כמיהה למשהו אחר (שוב הכללה - זה לא לכולם), והמשהו הזה הוא קשר משמעותי, אמיתי, וכן, קשר כזה הוא כבר לא עצמאות מוחלטת. ולהיות שם ולפתח רומנים נוספים בד"כ (שוב הכללה) יחתור תחת משהו מהותי ובסיסי (ה interdependance) ויגרום סבל.
בחזרה אלייך כותבת, נשמע לי שאת על סף תהליך בירור טוב מאוד שיניב לך הרבה פירות!
|
תוכן התגובה:
|