כי עד עתה נהניתי מלהסכים עם לא מעט מדבריך, אבל זה קצת מפריע... ברור שאין כולם חייבים להסכים, אבל לא צריך לשלוף את האשם המיידי (ביבי), כי זה יותר מדי בון טון. באמריקה אין ביבי ויש המון עוני, משבר שטרם מתחיל לחלוף, ואין ביבי להאשים. בעסה. אם נראה לך שאמריקה זה שושנים, אז טעות. חינוך כאן טוב רק אם אתה במקום טוב. עיר קטנה או שכונה מעולה. אם לא, עלות חינוך פרטי עצומה. כולל אוניברסיטאות וקולג'ים, שאין מה להשוות למחירם הזניח בארץ. שכירות בית הרבה יותר גבוהה יחסית לעלותו. בשכונות טובות, עלות מטורפת. רמז, לא 8000 ש"ח. עלות מעונות לילדים טרום בי"ס, גבוהה מאד. לפחות 1200 דולר לחודש. מדינה שבכלל לא אוכלת יושביה-אין חופשת לידה לדוגמא. אף אחד לא משלם לך כלום. אישתך יכולה לקחת שישה או שמונה שבועות של חופש לכל היותר (ימי חופשה שצברה כמובן). תלוי במעסיק, אבל הרוב לא משלם אגורה בתקופה זו. והשוס הגדול מכולם זו מע' הבריאות. ממש מדינה אוהבת אזרחיה. אם אין לך ביטוח מעולה (שגם הוא, הטוב שבטובים מכסה רק 90 אחוזים מעלות הבדיקות, ויש עוד השתתפויות כמעט בכל ביקור אצל רופאים מומחים וכו' וכו' וכו') אתה מת. חולה ועני. אתה יודע שאין פה בעיה לדחות מועמד להשתלה בגלל מניעים סוציואקונומיים? (יעני וייט טראש) וזה לגמרי מקובל. אבל אלו שאלות גדולות, בקטנה, בחיי היום יום, אני משלמת הון על ביטוחי בריאות ועוד כל חודש מקבלת חשבון נוסף. אגב, כל השירותים הניתנים במסגרת בי"ח או מרפאה מתומחרים בצורה הזויה. הרבה הרבה הרבה מעבר לעלות האמיתית של השירות/בדיקה. והכי כיף, זה האכלוסיה של מידווסט. אין דברים כאלו. באמת הרבה יותר רגועים (פלגים), כמו שאומרים - מינסוטה אייס (נייס במקור). כמובן שיש להם צדדים חיוביים, הם סוסי עבודה, נאמנים למקום עבודתם. מסורים ומאוהבים בכל נוהל ונוהל. אין לך מושג כמה חסרה הגמישות. הזוי. אם אני באה עם ילד בריא לבדיקה תק', ובשאלון צריך לשאול האם יש לו כאב כעת, השאלה תשאל, וגם אם עניתי שלא- השאלה הבאה זה מה רמת הכאב בסקלה של 10. סתם קוריוז, אבל ככה זה מתנהל פה. "סורי מאם", זה "ה"נוהל. בגדול, המדינה שלנו לא אוכלת אף אחד. המיסוי גבוה בכל מדינה. אם הוא לא יורד בתור מס הכנסה הוא ילקח בתור מס אחר. ישראל היא מדינה סופר סוציאליסטית, בטח יחסית לאמריקה המהממת. יש מספיק אפשרויות גם בארץ. ואני אישית מתה על קצב החיים בארץ. איכשהו עניין רכישת הבית הפך לפרמטר לאיכות חיים. איכות חיים מורכבת מהרבה יותר מזה. ומישהי פה הזכירה את האיחוד האירופי, אני משוכנעת שלא יעזבו הצעירים כמו שניבא בעלה. וכמו שאמר המשורר ההלאומי אריאל הורוביץ "עמוד בתל אביב באמצע הרחוב, הבט סביב-פה טוב" תל אביב כמשל כמובן.(או משורר דגול אחר, זהר ארגוב, "ארץ ישראל זו אמריקה שלי..." בדיוק שמעתי את השיר)
|
תוכן התגובה:
|