|
18/5/2011 21:34
|
שחר
|
מאת:
|
|
תודה לכולן (חוץ מאפוקליפטית - אני בוחרת להתעלם מהודעתה...). יש בהודעות של כולם משהו מרגיע - וגם משהו מעציב...
|
כותרת:
|
קודם כל, זה טוב לדעת שאנחנו לא חריגים לרעה, אלא שכולם פחות או יותר (ע"פ המדגם הלא-מייצג של הפורום, לפחות) במצב דומה לשלנו. מצד שני - קצת מעציב שגם אנשים משכילים, שעובדים בעבודות טובות, בקושי מצליחים להרים את הראש מעל למים, שלא לדבר על לחסוך באופן משמעותי. יהיה כיף לקרוא את אוסי ולדעת שיש תקווה בכל זאת, ונראה לי שאני והאיש נצטרך לשבת ולחשוב ברצינות על מקומות בהם אפשר בכל זאת לחסוך.
לגבי הדיון המעניין על מגורים בחו"ל: אנחנו גרנו בארה"ב שלוש שנים, עד שנולד הבכור שלנו. חיינו טוב, חסכנו, הכל נכון - ויחד עם זה הרגשתי ואקום נוראי מבחינה רגשית וחברתית, שאני לא מרגישה בארץ. היו לנו חברים, אבל לא ממש טובים, כי היה איזה פער תרבותי שלא ממש הצלחתי לגשר עליו. בסופו של דבר אני שמחה שחזרנו. אז אני מסכימה עם מי ששאל מה זאת עבורכם "איכות חיים"? נורא חשוב להגדיר את זה לעצמכם לפני שמחליטים על מעבר. אם הרווחה הכלכלית היא מרכיב חשוב, אין ספק שיש מקומות בהם עדיף לחיות. בעיניי, לפחות, זה לא השיקול המכריע.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|